בס"ד לפרשת תשא התשפ"א
בס"ד לפרשת כי תשא התשפ"ב
בס"ד לפרשת כי תשא התשפ"ג
המקום שתופס עמלק בהיסטוריה שלנו הוא בלתי נתפס. גם מצוות מחיית עמלק בלתי נתפסת.
דוקא שאול המלך שנכשל בתפקידו במלחמתו בעמלק מאוד מובן. השמדת עם נחשבת כיום בעולם ככל הנראה לפשע האנושי הנורא ביותר האפשרי. לתת לעם שחווה על בשרו ניסיון השמדת עם, מצוה למחות עם אחר-זו המצוה כנראה הקשה ביותר שעם ישראל קיבל מאת ה'. היא מנוגדת לכל הערכים שלנו שקיבלנו מאת ה' והיא אף מנוגדת לטבענו שהרי נתיחדנו ב,שְׁלֹשָׁה סִימָנִים יֵשׁ בְּאוּמָּה זוֹ: הָרַחְמָנִים, וְהַבַּיְישָׁנִין, וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים.(נדרים כ')
למה ה' נתן לנו כזו מצוה קשה?
המלחמה הראשונה בעמלק בדרך ממצרים להר סיני מזעזעת. קשה להבין את האומץ שלהם להילחם בעם שאך לא מזמן נעשו לו ניסים עצומים ועוד שאיננו מאיים ומסוכן לעמלק. מה עמלק מנסה להשיג במלחמה זו? חז"ל דרשו את הפסוק "אשר קרך בדרך", קרך מלשון קררך, עמלק רוצה לקרר את ישראל. אמנם עם ישראל מונהג על ידי ה' יתברך וזוכה לניסים גדולים ועצומים, אבל זה חלק ממה שמפריע לעמלק, הוא לא רוצה לראות את עם ישראל הולך אחר ה' יתברך והערכים שהוא מנחיל לו.
ולכן עמלק מרגיש שהוא מוכרח להילחם נגדו.
עם שהולך אחרי ה' זו פרדיגמה שמביאה לשנאה תהומית של עמלק והנגררים אחריו, וליסוד תנועת הבי די אס שתלווה את ישראל אלפי שנים.
התוצאה של הקירור הזה הוא חטא העגל! אמנם אפשר להביט על חטא העגל מזוויות נוספות, אבל בודאי שזו אחת מהן, כי אם לא מלחמת עמלק עם ישראל לא היה חוטא בחטא העגל.
עמלק נלחם על מנת שעם ישראל לא יתקדם בדרך הזו, ולצערנו אכן היה לו בכך גם הצלחה, ולולא חטא העגל לא היתה כל אומה ולשון שולטת עלינו, ולא מלאך המות, לא מלחמות ולא גלות מהארץ. בקיצור זה היה "ימות המשיח" ולכן אנחנו כך שונאים אותו.
מה קרה בפורים?
עמלק ניסה שוב לתקוף והפעם למנוע את בניית הבית השני, את הגאולה השניה. הניצחון המזהיר עליו הביא את עם ישראל לחזור ולקבל את התורה מרצונו וכמו כן לחזור ולבנות את הבית השני.
האם תם הפחד מהאומות בקרב ישראל? עוד לא לצערנו.
בסבוב הבא ניסה העמלק הנאצי להשמיד את האומה ולמנוע את שיבת ציון השלישית. כאן לא זכינו לנסים שהיו בפורים ואיבדנו שישה מיליון יהודים, אבל המכה האיומה עוררה כוחות חיים באומה וזרזה את הקמת המדינה.
וכיצד כל זה קשור למהפכה המשפטית וכל השגעון שאוחז בימים אלו בחברה הישראלית?
מאז שיבת ציון האומה עסוקה בקיבוץ הנדחים לארץ היהודים ובבניית הבית הלאומי, תוך מאמץ עילאי לקבל הכרה מהאומות, להיפטר משנאת עמלק כלפינו.
אבל התבוננות מעמיקה מראה שמדובר בשתי רכבות הנעות אחת כלפי השניה, תהיה כאן התנגשות קשה. אני לא בא ליאש אף אחד להיפך, ההפך אני בא לומר שהמהלך הזה יהיה טוב ואנו נזכה בקרוב בע"ה לתקן את חטא העגל, ואז לא יהיו עוד מלחמות,לא מלאך המות ולא גלות- יהיה שלום בעולם לנצח!
טוב, אני אסביר קצת יותר. האם יש לנו דרך להשיג שלום עם איראן? כל בר דעת מבין שזה לא באמת משנה אם יחתם הסכם עם איראן או לא, כי אם יהיה הסכם,זאת אומרת שמדובר בהסכם שמאפשר להם להמשיך במרוץ האטום ולכן הם חתמו עליו. ואם לא יהיה הסכם, גם כן הם ידהרו אל פצצת האטום המיוחלת. השנאה שלהם לישראל לא שייכת למושגים של סכסוכי שכנים-אנו לא שכנים. ברור שמדובר בהמשך לאותה שנאה של המן העמלקי-אגגי-פרסי-איראני. מדובר באותה התנגדות שישנה בעולם הרואה בעם ישראל את הסכנה הכי גדולה לקיומו של העולם בתצורה המגושמת, הכוחנית והאכזרית שלו. לכן הפיצוץ עם איראן בלתי נמנע, כמובן חיזבאללה יחד איתו. וכמובן החמאס גם.
עוד דוגמא? האם יש לנו סיכוי להשיג שלום עם הפלסטינים? לשגות בדמיונות זה תענוג, אבל התבוננות מפוכחת על המצב,על שורשיו, על הסיבות המוסריות שעומדות מאחורי המאבק הזה, מביאה אותנו להבין שאין סיכוי לשלום כזה, גם אם ישראל היתה נותנת לפלסטינים את כל שטחי יהודה ושומרון, מה שבטוח כבר ב"ה שהיא לא תעשה, הם לא יסתפקו בזה. אין ספק שמבחינתם כל הארץ שלהם. אין ספק שהרשות הפלסטינית זה ארגון טרור שחפץ להשמידנו, וכל מי שחושב אחרת לדעתי הוא מדומיין.
השנאה העמלקית כלפינו לא מרוכזת רק באיראן ופלסטין, אנו רואים גם באירופה ועוד כמה ארצות שנאה אנטישמית שלא מוכנה להשלים עם שיבת ציון ובטח לא עם התכנית שה' מייעד לה, להיות לנס לכל הגוים.
ככלל אמרנו שהעם מאז שיבת ציון עוסק מחד בבניה העצמית שלו, בתחילה הגשמית ובהמשך גם יותר ויותר הרוחנית. ומאידך עוסק ביחסי ציבור בינלאומיים. הקים מערכת משפט חיקוי למערכת של הגוים האנגלים. החליט להוריד את הכיפה מעל הראש כדי לא להפחיד אותם, אימץ נורמות חברתיות מערביות מקולקלות. ניסה להראות לעולם שבסך הכל מדובר בעוד עם ככל העמים. וככל שהבנייה העצמית התעצמה מחד כך גם התחפושת לנסות ולהראות ככל העמים הלכה ותפסה צבעים רבים כצבעי הקשת. זה פשר השגעון שאוחז בחברה הישראלית בימים אלו, שורשי המהפכה המשפטית נמצאים באותו מפגש קדמון במדבר סיני עם העמלקים. מאז ועד היום אנו מנסים בכל דרך לקבל איזו טיפת אמפתיה מהגוים.
כיצד אנו נצליח להיגמל מהטרלול שאוחז באומה?
נראה שזה יהיה בשיטת המן. דהיינו אויבי ישראל שלא השתכנעו מהתחפושת שלנו והם מזהים כעת שעת כושר בזמן שאנו נראים בעיניהם כעם "מפוזר ומפורד…" ילחמו בנו כדי לנסות למנוע את בניית הבית השלישי. וכידוע מלחמות מאחדות אותנו ומזכירות לנו מי אנו באמת.
מה משמח בכל הטרגיקומדיה הזו? שהפעם ימחה כל זכר עמלק ויתוקן כל חטא העגל וכך תגיע עת השלום לעולם.
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ, וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד.(ישעיה יא,י)
המקום שתופס עמלק בהיסטוריה שלנו הוא בלתי נתפס. גם מצוות מחיית עמלק בלתי נתפסת.
דוקא שאול המלך שנכשל בתפקידו במלחמתו בעמלק מאוד מובן. השמדת עם נחשבת כיום בעולם ככל הנראה לפשע האנושי הנורא ביותר האפשרי. לתת לעם שחווה על בשרו ניסיון השמדת עם, מצוה למחות עם אחר-זו המצוה כנראה הקשה ביותר שעם ישראל קיבל מאת ה'. היא מנוגדת לכל הערכים שלנו שקיבלנו מאת ה' והיא אף מנוגדת לטבענו שהרי נתיחדנו ב,שְׁלֹשָׁה סִימָנִים יֵשׁ בְּאוּמָּה זוֹ: הָרַחְמָנִים, וְהַבַּיְישָׁנִין, וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים.(נדרים כ')
למה ה' נתן לנו כזו מצוה קשה?
המלחמה הראשונה בעמלק בדרך ממצרים להר סיני מזעזעת. קשה להבין את האומץ שלהם להילחם בעם שאך לא מזמן נעשו לו ניסים עצומים ועוד שאיננו מאיים ומסוכן לעמלק. מה עמלק מנסה להשיג במלחמה זו? חז"ל דרשו את הפסוק "אשר קרך בדרך", קרך מלשון קררך, עמלק רוצה לקרר את ישראל. אמנם עם ישראל מונהג על ידי ה' יתברך וזוכה לניסים גדולים ועצומים, אבל זה חלק ממה שמפריע לעמלק, הוא לא רוצה לראות את עם ישראל הולך אחר ה' יתברך והערכים שהוא מנחיל לו.
ולכן עמלק מרגיש שהוא מוכרח להילחם נגדו.
עם שהולך אחרי ה' זו פרדיגמה שמביאה לשנאה תהומית של עמלק והנגררים אחריו, וליסוד תנועת הבי די אס שתלווה את ישראל אלפי שנים.
התוצאה של הקירור הזה הוא חטא העגל! אמנם אפשר להביט על חטא העגל מזוויות נוספות, אבל בודאי שזו אחת מהן, כי אם לא מלחמת עמלק עם ישראל לא היה חוטא בחטא העגל.
עמלק נלחם על מנת שעם ישראל לא יתקדם בדרך הזו, ולצערנו אכן היה לו בכך גם הצלחה, ולולא חטא העגל לא היתה כל אומה ולשון שולטת עלינו, ולא מלאך המות, לא מלחמות ולא גלות מהארץ. בקיצור זה היה "ימות המשיח" ולכן אנחנו כך שונאים אותו.
מה קרה בפורים?
עמלק ניסה שוב לתקוף והפעם למנוע את בניית הבית השני, את הגאולה השניה. הניצחון המזהיר עליו הביא את עם ישראל לחזור ולקבל את התורה מרצונו וכמו כן לחזור ולבנות את הבית השני.
האם תם הפחד מהאומות בקרב ישראל? עוד לא לצערנו.
בסבוב הבא ניסה העמלק הנאצי להשמיד את האומה ולמנוע את שיבת ציון השלישית. כאן לא זכינו לנסים שהיו בפורים ואיבדנו שישה מיליון יהודים, אבל המכה האיומה עוררה כוחות חיים באומה וזרזה את הקמת המדינה.
וכיצד כל זה קשור למהפכה המשפטית וכל השגעון שאוחז בימים אלו בחברה הישראלית?
מאז שיבת ציון האומה עסוקה בקיבוץ הנדחים לארץ היהודים ובבניית הבית הלאומי, תוך מאמץ עילאי לקבל הכרה מהאומות, להיפטר משנאת עמלק כלפינו.
אבל התבוננות מעמיקה מראה שמדובר בשתי רכבות הנעות אחת כלפי השניה, תהיה כאן התנגשות קשה. אני לא בא ליאש אף אחד להיפך, ההפך אני בא לומר שהמהלך הזה יהיה טוב ואנו נזכה בקרוב בע"ה לתקן את חטא העגל, ואז לא יהיו עוד מלחמות,לא מלאך המות ולא גלות- יהיה שלום בעולם לנצח!
טוב, אני אסביר קצת יותר. האם יש לנו דרך להשיג שלום עם איראן? כל בר דעת מבין שזה לא באמת משנה אם יחתם הסכם עם איראן או לא, כי אם יהיה הסכם,זאת אומרת שמדובר בהסכם שמאפשר להם להמשיך במרוץ האטום ולכן הם חתמו עליו. ואם לא יהיה הסכם, גם כן הם ידהרו אל פצצת האטום המיוחלת. השנאה שלהם לישראל לא שייכת למושגים של סכסוכי שכנים-אנו לא שכנים. ברור שמדובר בהמשך לאותה שנאה של המן העמלקי-אגגי-פרסי-איראני. מדובר באותה התנגדות שישנה בעולם הרואה בעם ישראל את הסכנה הכי גדולה לקיומו של העולם בתצורה המגושמת, הכוחנית והאכזרית שלו. לכן הפיצוץ עם איראן בלתי נמנע, כמובן חיזבאללה יחד איתו. וכמובן החמאס גם.
עוד דוגמא? האם יש לנו סיכוי להשיג שלום עם הפלסטינים? לשגות בדמיונות זה תענוג, אבל התבוננות מפוכחת על המצב,על שורשיו, על הסיבות המוסריות שעומדות מאחורי המאבק הזה, מביאה אותנו להבין שאין סיכוי לשלום כזה, גם אם ישראל היתה נותנת לפלסטינים את כל שטחי יהודה ושומרון, מה שבטוח כבר ב"ה שהיא לא תעשה, הם לא יסתפקו בזה. אין ספק שמבחינתם כל הארץ שלהם. אין ספק שהרשות הפלסטינית זה ארגון טרור שחפץ להשמידנו, וכל מי שחושב אחרת לדעתי הוא מדומיין.
השנאה העמלקית כלפינו לא מרוכזת רק באיראן ופלסטין, אנו רואים גם באירופה ועוד כמה ארצות שנאה אנטישמית שלא מוכנה להשלים עם שיבת ציון ובטח לא עם התכנית שה' מייעד לה, להיות לנס לכל הגוים.
ככלל אמרנו שהעם מאז שיבת ציון עוסק מחד בבניה העצמית שלו, בתחילה הגשמית ובהמשך גם יותר ויותר הרוחנית. ומאידך עוסק ביחסי ציבור בינלאומיים. הקים מערכת משפט חיקוי למערכת של הגוים האנגלים. החליט להוריד את הכיפה מעל הראש כדי לא להפחיד אותם, אימץ נורמות חברתיות מערביות מקולקלות. ניסה להראות לעולם שבסך הכל מדובר בעוד עם ככל העמים. וככל שהבנייה העצמית התעצמה מחד כך גם התחפושת לנסות ולהראות ככל העמים הלכה ותפסה צבעים רבים כצבעי הקשת. זה פשר השגעון שאוחז בחברה הישראלית בימים אלו, שורשי המהפכה המשפטית נמצאים באותו מפגש קדמון במדבר סיני עם העמלקים. מאז ועד היום אנו מנסים בכל דרך לקבל איזו טיפת אמפתיה מהגוים.
כיצד אנו נצליח להיגמל מהטרלול שאוחז באומה?
נראה שזה יהיה בשיטת המן. דהיינו אויבי ישראל שלא השתכנעו מהתחפושת שלנו והם מזהים כעת שעת כושר בזמן שאנו נראים בעיניהם כעם "מפוזר ומפורד…" ילחמו בנו כדי לנסות למנוע את בניית הבית השלישי. וכידוע מלחמות מאחדות אותנו ומזכירות לנו מי אנו באמת.
מה משמח בכל הטרגיקומדיה הזו? שהפעם ימחה כל זכר עמלק ויתוקן כל חטא העגל וכך תגיע עת השלום לעולם.
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ, וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד.(ישעיה יא,י)
בס"ד לפרשת כי תשא התשפ"ד
אחרי חטא העגל כשמשה בא לסנגר על עם ישראל, אחת הטענות המרכזיות שבה משה בחר לפתוח את דבריו היתה לומר לה' שהוא הולך לקבל סיקור תקשורתי מאוד שלילי בתקשורת העולמית, וכך הוא אומר
"וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת־פְּנֵי יְ-הֹוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְ-הֹוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה׃
לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃(שמות לב,יא-יב)
כביכול זו טענה צדדית ביותר, משה אומר לקב"ה, ריבונו של עולם אתה לא יכול לעשות כאן משפט צדק כי זה יפגע בכבוד המשפחה, יהיה כאן חילול השם שלך. המצרים ועוד עמים יבזו אותך, יצא לך שם של 'אל רע' חלילה. באמת, משה רבנו זו טענה? וכי אכפת לריבונות של עולם מכבודו? הצדק לא יותר חשוב מהתדמית?
בעצם מאחורי הטענה הזו, עומדת האמירה, ריבונו של עולם מאז שהוצאת את עם ישראל ממצרים באותות ובניסים, אין לך כל דרך חזרה, ולא משנה מה עם ישראל יעשה אתה לא יכול לבטל את ההסכם! אתה חייב ללמוד לבלוע את כל החסרונות של עם ישראל, היית צריך לבחון את הכל מראש, אחרי שלקחת את אברהם, יצחק ויעקב ונשבעת להם, אין לך אפשרות להתחרט, תחפש דרך איך מתקנים את עם ישראל, לא אייך מחליפים אותם.
כיוון שברור לנו שאין יכולת לאדם לשנות את הרצון העליון, כמו שאומר הראי"ה
"אין התפלה חפצה לשנות שום דבר באלהות שהיא מקור הנצחיות ואינה בגדר ההשתנות" (עולת ראיה עניני תפילה א) לכן ברור שהשם רק חיכה לדברים אלו של משה. את הראיה הפשוטה מהפסוקים אנו מוצאים בתגובה של ה' לתפילת משה "וַיִּנָּחֶם יְ-הֹוָה עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ" קרי הקב"ה התנחם על מה שדיבר לעשות ולא על מה שרצה לעשות. בעצם חטא העגל גילה שאין דרך חזרה. ההתקשרות בין ה' לעם ישראל זו דוקא כן 'חתונה קתולית'. לעומת הנוצרים הראשונים שטענו שמכיוון שעם ישראל חטא, התבטל ההסכם עם השם, משה רבינו טען- זה בלתי אפשרי.
מהיכן ללמד משה ללכת על הטיעון הזה?
נראה שלמד זאת מדברי השם אליו שקדמו לדברי משה:
"וַיֹּאמֶר יְ-הֹוָה אֶל־מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת־הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף הוּא׃"
מה עומד בבסיס הטענה של השם?
מבאר מי השילוח "ראיתי היינו שהשי"ת אמר שהוא קבע בהם זאת המדה כדי שיהיה להם חיזוק נגד העכו"ם". קרי עם ישראל לא נהיה פתאום משום מקום קשה עורף, אלא כך ה' יתברך יצר את עם ישראל.
קשה עורף זה אחד שלא מסובב כל כך מהר את ההגה לכיוון שונה, וכך השם ברא אותנו. אם כך ה' ברא אותנו אז אנו צריכים ללמוד להשתמש בתכונה זו, וזה בדיוק מה שמשה עשה, הוא התעקש וחשף את קשיות העורף כביכול של הקב"ה, אתה השם גם צריך להיות עקשן ולא לסגת מהתוכנית והסיכום שלך איתנו.
למה משה מחלה את פני השם?
י"א שמשה אמר לעצמו אם המלך יושיט לי את שרביט הזהב ויסכים לראות את פני, זה סימן שיש לי מקום לעורר רחמים על ישראל. ויש אומרים שמשה ידע שכל הכעס של השם על ישראל הוא רק כעס הפנים-כעס חינוכי, לכן הוא דאג לשכך את כעס הפנים בהתאם, חילה את פני ה'.
אנו יכולים ללמוד מכאן : הקב"ה נשאר נאמן לבריתו איתנו בכל מקרה וזה כמובן גם מחייב אותנו. לכעס יש מקום רק כשהוא כעס הפנים-כעס חינוכי ולא פנימי. קשה עורף זו תכונה שיש לה גם יתרונות,כדאי ללמוד אותם ולנצל אותם לטובה. על המנהיגים מוטלת החובה רק לסנגר על עם ישראל. דוקא חטא העגל חשף את הקשר העמוק שבין ריבונו של עולם לבין ישראל,עצם הקשר לא תלוי במעשים שלנו, אבל הוא כן משליך עליהם.
וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְ-הֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃
וְהָיָה אַחֲרֵי־כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת־רוּחִי עַל־כׇּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ׃
(יואל ב כז-ג א)
אחרי חטא העגל כשמשה בא לסנגר על עם ישראל, אחת הטענות המרכזיות שבה משה בחר לפתוח את דבריו היתה לומר לה' שהוא הולך לקבל סיקור תקשורתי מאוד שלילי בתקשורת העולמית, וכך הוא אומר
"וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת־פְּנֵי יְ-הֹוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְ-הֹוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה׃
לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃(שמות לב,יא-יב)
כביכול זו טענה צדדית ביותר, משה אומר לקב"ה, ריבונו של עולם אתה לא יכול לעשות כאן משפט צדק כי זה יפגע בכבוד המשפחה, יהיה כאן חילול השם שלך. המצרים ועוד עמים יבזו אותך, יצא לך שם של 'אל רע' חלילה. באמת, משה רבנו זו טענה? וכי אכפת לריבונות של עולם מכבודו? הצדק לא יותר חשוב מהתדמית?
בעצם מאחורי הטענה הזו, עומדת האמירה, ריבונו של עולם מאז שהוצאת את עם ישראל ממצרים באותות ובניסים, אין לך כל דרך חזרה, ולא משנה מה עם ישראל יעשה אתה לא יכול לבטל את ההסכם! אתה חייב ללמוד לבלוע את כל החסרונות של עם ישראל, היית צריך לבחון את הכל מראש, אחרי שלקחת את אברהם, יצחק ויעקב ונשבעת להם, אין לך אפשרות להתחרט, תחפש דרך איך מתקנים את עם ישראל, לא אייך מחליפים אותם.
כיוון שברור לנו שאין יכולת לאדם לשנות את הרצון העליון, כמו שאומר הראי"ה
"אין התפלה חפצה לשנות שום דבר באלהות שהיא מקור הנצחיות ואינה בגדר ההשתנות" (עולת ראיה עניני תפילה א) לכן ברור שהשם רק חיכה לדברים אלו של משה. את הראיה הפשוטה מהפסוקים אנו מוצאים בתגובה של ה' לתפילת משה "וַיִּנָּחֶם יְ-הֹוָה עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ" קרי הקב"ה התנחם על מה שדיבר לעשות ולא על מה שרצה לעשות. בעצם חטא העגל גילה שאין דרך חזרה. ההתקשרות בין ה' לעם ישראל זו דוקא כן 'חתונה קתולית'. לעומת הנוצרים הראשונים שטענו שמכיוון שעם ישראל חטא, התבטל ההסכם עם השם, משה רבינו טען- זה בלתי אפשרי.
מהיכן ללמד משה ללכת על הטיעון הזה?
נראה שלמד זאת מדברי השם אליו שקדמו לדברי משה:
"וַיֹּאמֶר יְ-הֹוָה אֶל־מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת־הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף הוּא׃"
מה עומד בבסיס הטענה של השם?
מבאר מי השילוח "ראיתי היינו שהשי"ת אמר שהוא קבע בהם זאת המדה כדי שיהיה להם חיזוק נגד העכו"ם". קרי עם ישראל לא נהיה פתאום משום מקום קשה עורף, אלא כך ה' יתברך יצר את עם ישראל.
קשה עורף זה אחד שלא מסובב כל כך מהר את ההגה לכיוון שונה, וכך השם ברא אותנו. אם כך ה' ברא אותנו אז אנו צריכים ללמוד להשתמש בתכונה זו, וזה בדיוק מה שמשה עשה, הוא התעקש וחשף את קשיות העורף כביכול של הקב"ה, אתה השם גם צריך להיות עקשן ולא לסגת מהתוכנית והסיכום שלך איתנו.
למה משה מחלה את פני השם?
י"א שמשה אמר לעצמו אם המלך יושיט לי את שרביט הזהב ויסכים לראות את פני, זה סימן שיש לי מקום לעורר רחמים על ישראל. ויש אומרים שמשה ידע שכל הכעס של השם על ישראל הוא רק כעס הפנים-כעס חינוכי, לכן הוא דאג לשכך את כעס הפנים בהתאם, חילה את פני ה'.
אנו יכולים ללמוד מכאן : הקב"ה נשאר נאמן לבריתו איתנו בכל מקרה וזה כמובן גם מחייב אותנו. לכעס יש מקום רק כשהוא כעס הפנים-כעס חינוכי ולא פנימי. קשה עורף זו תכונה שיש לה גם יתרונות,כדאי ללמוד אותם ולנצל אותם לטובה. על המנהיגים מוטלת החובה רק לסנגר על עם ישראל. דוקא חטא העגל חשף את הקשר העמוק שבין ריבונו של עולם לבין ישראל,עצם הקשר לא תלוי במעשים שלנו, אבל הוא כן משליך עליהם.
וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְ-הֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃
וְהָיָה אַחֲרֵי־כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת־רוּחִי עַל־כׇּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ׃
(יואל ב כז-ג א)
בס"ד לפרשת כי תשא התשפ"ה
הבנת חטא העגל הינה אגוז קשה מאוד לפיצוח. קשה להבין כיצד עם ישראל שחווה את ניסי יציאת מצרים ומעמד הר סיני שהשיג את מעלת הנבואה פתאום חטא בו. קשה להבין מדוע כל עם ישראל משלם את המחיר במשך דורות רבים על חטא שרק מעטים חטאו בו אם בכלל. קשה להבין את ריבונו של עולם שהביא אותנו לניסיון הזה.
המחיר שעם ישראל משלם על חטא העגל בכל ההיסטוריה גדול מאוד. מלבד אותם חוטאים שמתו בחרב או במגפה, חז"ל אומרים שבכל הפורענויות שלנו במשך כל הדורות יש בהן מחטא העגל, ועוד אמרו שאם לא היינו חוטאים בחטא העגל אין כל אומה ולשון שולטים בנו, התורה לא היתה משתכחת מאיתנו ומלאך המות לא היה יכול לנו. בקיצור אילולא החטא ההיסטוריה היתה נראית הרבה יותר יפה ממה שאנו מכירים. השלכות כבדות אלו לא מתישבות עם דברי חז"ל על כך שלא היו ראוים ישראל לאותו החטא, ולמה בכל אופן הם חטאו? "לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה" בניסוח של רבי יהושע בן לוי, או "אִם חָטְאוּ צִבּוּר — אוֹמְרִים לוֹ: כְּלָךְ אֵצֶל צִבּוּר" בניסוח של רשב"י (מסכת ע"ז ד ע"ב). אז לפי הסבר זה החטא לא ממש שייך לנו, וכל יעודו לסלול דרך של תשובה לציבור. אמירה עוד יותר מפרגנת לישראל מובאת בחז"ל הדורשים את "גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה" על כנסת ישראל וכן את "יפה את רעיתי ומום אין בך" ולימדו מכאן שכנסת ישראל תמיד היתה בדבקות בקב"ה. עוד מובא במדרש, משל למלך שארס נערה ויצא למסע. בינתיים כשהוא לא היה בארמון יצאה שמועה שהכלה זינתה יחד עם השפחות. השדכן ששמע מכך הלך וקרע את הכתובה כדי למזער נזקים. כאשר חזר המלך לארמון הוא ברר את השמועה וגילה שכלתו לא זינתה אלא רק השפחות, המלך פנה לשדכן שיביא את הכתובה, והשדכן ענה לו שאין כתובה כי הוא קרע אותה. אמר לו המלך תכין כתובה חדשה ואני אשא אותה לאשה. גם ממדרש זה ניכר שעם ישראל לא היה בתוך הסיפור, רק הערב רב, כפי שמבאר גם הזהר הקדוש. אז למה אם לא היינו ראוים לאותו החטא או לא היינו שותפים בו בכלל- אנו משלמים עליו מחיר כה יקר?
ההסבר הפשוט שכבר עסקתי בו בעבר, עם ישראל לא היה מקשה אחת. אכן את העגל עצמו עשו רק הערב רב. העבריינים הראשיים קבלו את עונשם כבר במקום. היו עוד חלקים בעם שהיו שותפים פסיבים. חלקו של עם ישראל בחטא היה ברמה אחרת, היה בהתעלמות מהחוטאים או אף התנכרות אליהם, וזה שמשה אמר שהוא לא שומע קול מלחמה במחנה. ללמד שהכוחות הבריאים באומה לא ניסו להילחם ולמנוע את אותם חלקים נמוכים מלחטוא. על פי זה אמנם בעגל בני ישראל לא היו שותפים אבל בחטא ההתנתקות-בשנאת אחים הם כן חטאו.
קומה נוספת של הבנה, יש לחלק בין הרבדים השונים של עם ישראל כשם שאנו מחלקים באדם הפרטי. כשאדם חוטא חלילה התורה לא אומרת שהנשמה שלו חוטאת, אלא רק נפשו. אמנם הנשמה ניזוקה מהחטא אבל היא לא שותפה בו. כעין זה בעם ישראל, כנסת ישראל מעולם לא זזה מאהבתה לריבונו של עולם גם לא בחטא העגל. אפילו אפשר לומר עליה שהיא ראתה את הצד החיובי בו, כי הוא גילה את אהבת ה' אלינו וכי הוא סלל דרך של תשובה לרבים. אבל כשיורדים לאנשים הפרטיים שם כבר יתכן שיופיעו החטאים. על פי חילוק זה אפשר להבין במידת מה את האמירות הנראות סותרות ביחס לחטא העגל, במבט החיצוני הגלוי לעין זה מעשה כל כך לא מתאים למהותו של עם ישראל ולכן עורר עלינו כעס גדול, אכן עד היום עוד לא גמרנו להתנקות מהסיגים שאחזו בנו בחטא זה. אולם במבט פנימי עם ישראל כלל לא פסק מלדבוק בה' יתברך בכל אהבת נעוריו.
קומה נוספת של הבנה תלויה בציר הזמן, במבט הזמני זה היה הפספוס הכי גדול של עם ישראל, וכמו שאמרו חז"ל כל הגלויות והצרות השתלשלו ממנו ועוד לא נגמלנו מסיגיו. בע"ה בבוא הגאולה השלמה כשיכרות השם עימנו ברית חדשה לא כזו שהיתה בהר סיני והופרה על ידינו, אז יסתיים תיקון חטא העגל בע"ה. אולם אז גם תתגלה לעיננו אמת גבוהה הרבה יותר, אז נבין שכל הסבל והצרות שבאו בעקבותיו הביאו אותנו למקום יותר גבוה וטוב משהיינו בו בתחילה לפני החטא. כמו שאמרו על מקום שבעלי תשובה עומדים שהוא גבוה ממקומם של צדיקים גמורים, שזה היה מקומנו לפני חטא העגל. ועוד אמרו חז"ל שגדולה תשובה מאהבה שהופכת את כל הזדונות לזכויות, וכייון שאנו מדברים על תשובה מאהבה הרי שאז חטא העגל יתהפך לזכות עבור ישראל, אז יתגלה עומק הדבר שכל כולו נועד לגלות אהבה עמוקה שבין הקב"ה ועם ישראל, אהבה המסוגלת לשרוד גם מחלוקות ומריבות. אהבה שבאה לידי ביטוי בתורה גם ביג' מידות הרחמים שנגלו בעקבות החטא. אז נכיר למפרע שישראל כלל לא חטאו בחטא העגל כי הוא התהפך לטובה.
כיצד כל זה קשור לפורים? אחת התובנות המרכזיות בחג הפורים הינה שהגזרה שנחתה על היהודים בממלכת פרס היתה מתוך אהבת ה' אלינו והיא הביאה לישועה גדולה. בדומה לנסיון של חטא העגל שהיה לטובתנו. ועוד יבוא היום שנכיר את גודל הטובה שצמחה ממנו. אם ניקח לימוד זה להיום נוכל לעבור את הנסיונות שאנו עוברים ביתר בקלות, נודה לה' ונשמח כולנו.
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְ-הֹוָה וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה׃ לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם־יְ-הֹוָה׃
כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְ-הֹוָה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם׃(ירמיהו לא,לא-לג)
הבנת חטא העגל הינה אגוז קשה מאוד לפיצוח. קשה להבין כיצד עם ישראל שחווה את ניסי יציאת מצרים ומעמד הר סיני שהשיג את מעלת הנבואה פתאום חטא בו. קשה להבין מדוע כל עם ישראל משלם את המחיר במשך דורות רבים על חטא שרק מעטים חטאו בו אם בכלל. קשה להבין את ריבונו של עולם שהביא אותנו לניסיון הזה.
המחיר שעם ישראל משלם על חטא העגל בכל ההיסטוריה גדול מאוד. מלבד אותם חוטאים שמתו בחרב או במגפה, חז"ל אומרים שבכל הפורענויות שלנו במשך כל הדורות יש בהן מחטא העגל, ועוד אמרו שאם לא היינו חוטאים בחטא העגל אין כל אומה ולשון שולטים בנו, התורה לא היתה משתכחת מאיתנו ומלאך המות לא היה יכול לנו. בקיצור אילולא החטא ההיסטוריה היתה נראית הרבה יותר יפה ממה שאנו מכירים. השלכות כבדות אלו לא מתישבות עם דברי חז"ל על כך שלא היו ראוים ישראל לאותו החטא, ולמה בכל אופן הם חטאו? "לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה" בניסוח של רבי יהושע בן לוי, או "אִם חָטְאוּ צִבּוּר — אוֹמְרִים לוֹ: כְּלָךְ אֵצֶל צִבּוּר" בניסוח של רשב"י (מסכת ע"ז ד ע"ב). אז לפי הסבר זה החטא לא ממש שייך לנו, וכל יעודו לסלול דרך של תשובה לציבור. אמירה עוד יותר מפרגנת לישראל מובאת בחז"ל הדורשים את "גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה" על כנסת ישראל וכן את "יפה את רעיתי ומום אין בך" ולימדו מכאן שכנסת ישראל תמיד היתה בדבקות בקב"ה. עוד מובא במדרש, משל למלך שארס נערה ויצא למסע. בינתיים כשהוא לא היה בארמון יצאה שמועה שהכלה זינתה יחד עם השפחות. השדכן ששמע מכך הלך וקרע את הכתובה כדי למזער נזקים. כאשר חזר המלך לארמון הוא ברר את השמועה וגילה שכלתו לא זינתה אלא רק השפחות, המלך פנה לשדכן שיביא את הכתובה, והשדכן ענה לו שאין כתובה כי הוא קרע אותה. אמר לו המלך תכין כתובה חדשה ואני אשא אותה לאשה. גם ממדרש זה ניכר שעם ישראל לא היה בתוך הסיפור, רק הערב רב, כפי שמבאר גם הזהר הקדוש. אז למה אם לא היינו ראוים לאותו החטא או לא היינו שותפים בו בכלל- אנו משלמים עליו מחיר כה יקר?
ההסבר הפשוט שכבר עסקתי בו בעבר, עם ישראל לא היה מקשה אחת. אכן את העגל עצמו עשו רק הערב רב. העבריינים הראשיים קבלו את עונשם כבר במקום. היו עוד חלקים בעם שהיו שותפים פסיבים. חלקו של עם ישראל בחטא היה ברמה אחרת, היה בהתעלמות מהחוטאים או אף התנכרות אליהם, וזה שמשה אמר שהוא לא שומע קול מלחמה במחנה. ללמד שהכוחות הבריאים באומה לא ניסו להילחם ולמנוע את אותם חלקים נמוכים מלחטוא. על פי זה אמנם בעגל בני ישראל לא היו שותפים אבל בחטא ההתנתקות-בשנאת אחים הם כן חטאו.
קומה נוספת של הבנה, יש לחלק בין הרבדים השונים של עם ישראל כשם שאנו מחלקים באדם הפרטי. כשאדם חוטא חלילה התורה לא אומרת שהנשמה שלו חוטאת, אלא רק נפשו. אמנם הנשמה ניזוקה מהחטא אבל היא לא שותפה בו. כעין זה בעם ישראל, כנסת ישראל מעולם לא זזה מאהבתה לריבונו של עולם גם לא בחטא העגל. אפילו אפשר לומר עליה שהיא ראתה את הצד החיובי בו, כי הוא גילה את אהבת ה' אלינו וכי הוא סלל דרך של תשובה לרבים. אבל כשיורדים לאנשים הפרטיים שם כבר יתכן שיופיעו החטאים. על פי חילוק זה אפשר להבין במידת מה את האמירות הנראות סותרות ביחס לחטא העגל, במבט החיצוני הגלוי לעין זה מעשה כל כך לא מתאים למהותו של עם ישראל ולכן עורר עלינו כעס גדול, אכן עד היום עוד לא גמרנו להתנקות מהסיגים שאחזו בנו בחטא זה. אולם במבט פנימי עם ישראל כלל לא פסק מלדבוק בה' יתברך בכל אהבת נעוריו.
קומה נוספת של הבנה תלויה בציר הזמן, במבט הזמני זה היה הפספוס הכי גדול של עם ישראל, וכמו שאמרו חז"ל כל הגלויות והצרות השתלשלו ממנו ועוד לא נגמלנו מסיגיו. בע"ה בבוא הגאולה השלמה כשיכרות השם עימנו ברית חדשה לא כזו שהיתה בהר סיני והופרה על ידינו, אז יסתיים תיקון חטא העגל בע"ה. אולם אז גם תתגלה לעיננו אמת גבוהה הרבה יותר, אז נבין שכל הסבל והצרות שבאו בעקבותיו הביאו אותנו למקום יותר גבוה וטוב משהיינו בו בתחילה לפני החטא. כמו שאמרו על מקום שבעלי תשובה עומדים שהוא גבוה ממקומם של צדיקים גמורים, שזה היה מקומנו לפני חטא העגל. ועוד אמרו חז"ל שגדולה תשובה מאהבה שהופכת את כל הזדונות לזכויות, וכייון שאנו מדברים על תשובה מאהבה הרי שאז חטא העגל יתהפך לזכות עבור ישראל, אז יתגלה עומק הדבר שכל כולו נועד לגלות אהבה עמוקה שבין הקב"ה ועם ישראל, אהבה המסוגלת לשרוד גם מחלוקות ומריבות. אהבה שבאה לידי ביטוי בתורה גם ביג' מידות הרחמים שנגלו בעקבות החטא. אז נכיר למפרע שישראל כלל לא חטאו בחטא העגל כי הוא התהפך לטובה.
כיצד כל זה קשור לפורים? אחת התובנות המרכזיות בחג הפורים הינה שהגזרה שנחתה על היהודים בממלכת פרס היתה מתוך אהבת ה' אלינו והיא הביאה לישועה גדולה. בדומה לנסיון של חטא העגל שהיה לטובתנו. ועוד יבוא היום שנכיר את גודל הטובה שצמחה ממנו. אם ניקח לימוד זה להיום נוכל לעבור את הנסיונות שאנו עוברים ביתר בקלות, נודה לה' ונשמח כולנו.
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְ-הֹוָה וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה׃ לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם־יְ-הֹוָה׃
כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְ-הֹוָה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם׃(ירמיהו לא,לא-לג)
053-525-3443 |
מייל: serge.fogiel@gmail.com |
פוגל סרז' |