בס"ד פורים מאמרים התשפ"א
בס"ד פורים מאמרים התשפ"ב
בס"ד פורים מאמרים התשפ"ג
מה היה ההיתר של מרדכי לא להשתחוות להמן ?
בס"ד ערב פורים התשפ"ג
כשהיינו ילדים למדו אותנו שיש מצבים שצריך להתכופף ולתת לרוח לעבור הלאה..
גם מבחינה תורנית הרי מובא כי ישנן שעות שמשחקות לרשעים ואז ההמלצה של הגמרא היא להיזהר ולא להתגרות בהם. וכאן זה עוד היה הרבה יותר בוטה מרדכי לא רק התגרה ברשע שהשעה משחקת לו אלא הוא עוד מעיז ולאחר הגזירה ממשיך לעבור על מצוות המלך ולובש שק לפני שער המלך.
מהמגילה ניכר כי מרדכי בטוח לחלוטין עד כדי שהוא מרגיש במעמד ראוי להיות זה שבסוף קורא לכל היהודים לצום תשובה ותפילה?
ואם תאמר שצלם ע"ז היה על גבי לבו של המן, הרי היה יכול מרדכי לפחות להתחמק מלפגוש אותו, ולמה בכוונה נעמד לפניו ולא השתחוה? מניין לנו שכך עשה? כי הכתוב אומר " ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה", למה עבר הכתוב לזמן עתיד? ללמד שזה לא היה במקרה חד פעמי אלא המדיניות של מרדכי, החזון שלו.
את התשובה נענה בכמה מישורים:
במישור ההלכתי- מדובר היה בגזירת שמד. אמנם לא השמד הקלסי שהוא העברה על דת, אבל שמד גשמי-השמדה פיזית של עם ישראל. כי התכנית של המן בדרך להשמדת היהודים עוברת דרך ההכנעה שלהם, לעקרון זה יקראו יום אחד הכנה מנטלית (בזמן הגרוש מגוש קטיף). אנו רואים שיטה זו במצרים כשפרעה רצה להכין את הלבבות לגזרות "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" וכמובן בימים האפלים בגרמניה הנאצית ערב השואה. כיוון שהמן היה אגגי, בטח הניח מרדכי שההשתחויה להמן איננה המטרה אלא רק האמצעי, והמטרה שלו הינה להשמיד את כל האומה. והדעת גם נותנת שבן אדם לא היה גוזר להשמיד עם שלם רק בגלל שמישהו מאותו עם לא השתחווה לו,אם לא שהוא מלכתחילה כך תכנן להשמיד את כל העם.
התשובה המוסרית - נקודת ההתחלה של האירוע:
הרב יאיר קרטמן שואל מהיכן התחיל האירוע? מרדכי הבין שהוא התחיל מסעודת אחשורוש, מכך שהיהודים נהנו מסעודת אחשורוש ,לכן התיקון מתחיל מעמידה על העקרונות שלנו.
עם ישראל באותו זמן היה חי תרבות של לפנים, של תחפושת וזה היה שורש הבעיה, לכן מרדכי היה צריך להיות כמה שיותר אותנטי ובזה יש תיקון לקלקול של העם.(וזה אולי הסבר לתופעה שכולם מתחפשים בימים לפני פורים ועד פורים בערב,אבל בבוקרו של פורים כבר רוב המסכות נעלמות)
הסבר זה בעצם מעביר אותנו מהבטה סיבתית להבטה מוסרית. הבטה סיבתית רואה פעולה ותגובה, רואה את התהליך הטכני הגלויי לעין. לעומת זאת הבטה מוסרית רואה את האירועים מתרחשים בעולם כתוצאה של סיבות מוסריות. במבט מוסרי לא ייתכן שיהודי אחד שלא השתחוה להמן יגרום לכל האומה להתחייב כליה. וכן ייתכן שאובדן זהות וערכים יגרמו לגזרות חלילה על עם ישראל.
גזירה רק לפנים:
כיוון אחר שהלכו בו הפרשנים, "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה". אומרים חז"ל הוא ידע שהגזירה רק לפנים. זהו שאמר מרדכי לאסתר "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו". בגלל שהוא היה בטוח בתשועה שתבוא לישראל-ממילא אפשר לא להשתחוות להמן, אין זה באמת מסוכן. אבל אם זה לפנים למה להאבק בזה?
כי אומרים חכמינו ,השם מגלה עתידות רק למי שלא ימנע מהתגייסות והשתדלות לתקן את המצב. ה' ברא אותנו לתוך עולם לא מושלם כדי שאנו נעמול ונטרח לתקן אותו,נהיה שותפים בתיקונו, וגם נהיה בטוחים שבסוף אנו אף נצליח בע"ה.
הסבר אמוני פנימי:
למה מרדכי לא השתחוה להמן? כי הוא לא פחד ממנו, עוד לא התעוררה לו שאלה. הוא לא במגרש שלו. כשמתעורר בקרבנו פחד מדבר מה,הרי זה ביטוי שיש לנו צד חולשה כלפי הדבר ואנו עלולים להנזק ממנו. ואם איננו פוחדים גם איננו רגישים להנזק. מרדכי היה מזרע בנימין הצדיק שלא השתחוה לסבו של המן לעשיו הרשע. קרי בנפשו של מרדכי פיעמה רוח חרותית ארץ ישראלית שכבר לא מחויבת לשלושת השבועות,שלא צריכה להתחנחן לרשעי העולם.
מצטרף לזה שאמרו חז"ל שמרדכי הגיע לשושן מארץ ישראל לאחר שהגאולה השנייה כבר החלה, ובהתערבות הכותים המלך אסר על המשך בניית הבית השני. כאשר אנו בזמן הגאולה אין לנו להשתחות להמנים השונים.
אכן חז"ל מציינים שהגזירה על עם ישראל לא באה בגלל מרדכי, ודווקא זכותו עמדה לישראל כדי להנצל. האם הוא היה הצדיק הכי גדול בדור? בנוגע לחסרון שהביא לגזירה- הוא היה הכי צדיק - הרי הוא לא השתחווה.
אפילו לפי הפשט שהגזירה כן צצה בעקבות מרדכי, סוף סוף היא הביאה לנצחון על עמלק. אומר השם משמואל שבלי הגזירה לא היה יכולת לעם ישראל לגבור על עמלק.הגזירה הביאה לאחדות האומה והיא הביאה לניצחון.
מה היה ההיתר של מרדכי לא להשתחוות להמן ?
בס"ד ערב פורים התשפ"ג
כשהיינו ילדים למדו אותנו שיש מצבים שצריך להתכופף ולתת לרוח לעבור הלאה..
גם מבחינה תורנית הרי מובא כי ישנן שעות שמשחקות לרשעים ואז ההמלצה של הגמרא היא להיזהר ולא להתגרות בהם. וכאן זה עוד היה הרבה יותר בוטה מרדכי לא רק התגרה ברשע שהשעה משחקת לו אלא הוא עוד מעיז ולאחר הגזירה ממשיך לעבור על מצוות המלך ולובש שק לפני שער המלך.
מהמגילה ניכר כי מרדכי בטוח לחלוטין עד כדי שהוא מרגיש במעמד ראוי להיות זה שבסוף קורא לכל היהודים לצום תשובה ותפילה?
ואם תאמר שצלם ע"ז היה על גבי לבו של המן, הרי היה יכול מרדכי לפחות להתחמק מלפגוש אותו, ולמה בכוונה נעמד לפניו ולא השתחוה? מניין לנו שכך עשה? כי הכתוב אומר " ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה", למה עבר הכתוב לזמן עתיד? ללמד שזה לא היה במקרה חד פעמי אלא המדיניות של מרדכי, החזון שלו.
את התשובה נענה בכמה מישורים:
במישור ההלכתי- מדובר היה בגזירת שמד. אמנם לא השמד הקלסי שהוא העברה על דת, אבל שמד גשמי-השמדה פיזית של עם ישראל. כי התכנית של המן בדרך להשמדת היהודים עוברת דרך ההכנעה שלהם, לעקרון זה יקראו יום אחד הכנה מנטלית (בזמן הגרוש מגוש קטיף). אנו רואים שיטה זו במצרים כשפרעה רצה להכין את הלבבות לגזרות "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" וכמובן בימים האפלים בגרמניה הנאצית ערב השואה. כיוון שהמן היה אגגי, בטח הניח מרדכי שההשתחויה להמן איננה המטרה אלא רק האמצעי, והמטרה שלו הינה להשמיד את כל האומה. והדעת גם נותנת שבן אדם לא היה גוזר להשמיד עם שלם רק בגלל שמישהו מאותו עם לא השתחווה לו,אם לא שהוא מלכתחילה כך תכנן להשמיד את כל העם.
התשובה המוסרית - נקודת ההתחלה של האירוע:
הרב יאיר קרטמן שואל מהיכן התחיל האירוע? מרדכי הבין שהוא התחיל מסעודת אחשורוש, מכך שהיהודים נהנו מסעודת אחשורוש ,לכן התיקון מתחיל מעמידה על העקרונות שלנו.
עם ישראל באותו זמן היה חי תרבות של לפנים, של תחפושת וזה היה שורש הבעיה, לכן מרדכי היה צריך להיות כמה שיותר אותנטי ובזה יש תיקון לקלקול של העם.(וזה אולי הסבר לתופעה שכולם מתחפשים בימים לפני פורים ועד פורים בערב,אבל בבוקרו של פורים כבר רוב המסכות נעלמות)
הסבר זה בעצם מעביר אותנו מהבטה סיבתית להבטה מוסרית. הבטה סיבתית רואה פעולה ותגובה, רואה את התהליך הטכני הגלויי לעין. לעומת זאת הבטה מוסרית רואה את האירועים מתרחשים בעולם כתוצאה של סיבות מוסריות. במבט מוסרי לא ייתכן שיהודי אחד שלא השתחוה להמן יגרום לכל האומה להתחייב כליה. וכן ייתכן שאובדן זהות וערכים יגרמו לגזרות חלילה על עם ישראל.
גזירה רק לפנים:
כיוון אחר שהלכו בו הפרשנים, "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה". אומרים חז"ל הוא ידע שהגזירה רק לפנים. זהו שאמר מרדכי לאסתר "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו". בגלל שהוא היה בטוח בתשועה שתבוא לישראל-ממילא אפשר לא להשתחוות להמן, אין זה באמת מסוכן. אבל אם זה לפנים למה להאבק בזה?
כי אומרים חכמינו ,השם מגלה עתידות רק למי שלא ימנע מהתגייסות והשתדלות לתקן את המצב. ה' ברא אותנו לתוך עולם לא מושלם כדי שאנו נעמול ונטרח לתקן אותו,נהיה שותפים בתיקונו, וגם נהיה בטוחים שבסוף אנו אף נצליח בע"ה.
הסבר אמוני פנימי:
למה מרדכי לא השתחוה להמן? כי הוא לא פחד ממנו, עוד לא התעוררה לו שאלה. הוא לא במגרש שלו. כשמתעורר בקרבנו פחד מדבר מה,הרי זה ביטוי שיש לנו צד חולשה כלפי הדבר ואנו עלולים להנזק ממנו. ואם איננו פוחדים גם איננו רגישים להנזק. מרדכי היה מזרע בנימין הצדיק שלא השתחוה לסבו של המן לעשיו הרשע. קרי בנפשו של מרדכי פיעמה רוח חרותית ארץ ישראלית שכבר לא מחויבת לשלושת השבועות,שלא צריכה להתחנחן לרשעי העולם.
מצטרף לזה שאמרו חז"ל שמרדכי הגיע לשושן מארץ ישראל לאחר שהגאולה השנייה כבר החלה, ובהתערבות הכותים המלך אסר על המשך בניית הבית השני. כאשר אנו בזמן הגאולה אין לנו להשתחות להמנים השונים.
אכן חז"ל מציינים שהגזירה על עם ישראל לא באה בגלל מרדכי, ודווקא זכותו עמדה לישראל כדי להנצל. האם הוא היה הצדיק הכי גדול בדור? בנוגע לחסרון שהביא לגזירה- הוא היה הכי צדיק - הרי הוא לא השתחווה.
אפילו לפי הפשט שהגזירה כן צצה בעקבות מרדכי, סוף סוף היא הביאה לנצחון על עמלק. אומר השם משמואל שבלי הגזירה לא היה יכולת לעם ישראל לגבור על עמלק.הגזירה הביאה לאחדות האומה והיא הביאה לניצחון.
בס"ד פורים מאמרים התשפ"ד
בס"ד ערב פורים התשפ"ד
פורים חג הנהפוך הוא, גם האמירה המפורסמת 'נעשה ונשמע' של עם ישראל מקבלת מהפך בפורים.
במעמד הר סיני כידוע עם ישראל הקדימו נעשה לנשמע, נאמר על זה רבות בספרות התורנית וגם אני עסקתי בזה בעבר. בכל אופן למרות שהדברים נראים סותרים 'נעשה ונשמע' הולך טוב עם כפיית הר כגיגית. כוונתי לומר למרות שנראה במבט ראשון שהדברים סותרים, כי 'נעשה ונשמע' מבטא בחירה של ישראל ורצונם בתורה, והכפיה כביכול לא מתחשבת ברצונם. אבל באמת הם שניהם שלובים יחדיו, כי גודל הניסים שעם ישראל חוה ביציאת מצרים ובדרך להר סיני עם גודל האהבה של ה' אלינו ושלנו אליו יצרו מציאות של כפית הר כגיגית ויצרו מוכנות נפשית לקיים את התורה עוד לפני שלמדנו ושמענו מה יש בה. היינו כמו כלה צעירה שעפה על כנפי הנשרים ששטח למענה דודה מתחת לרגליה. כמובן שרצינו גם לשמוע את דבר ה', אדרבה זו היתה התכלית שלנו. אבל הרגשת המחויבות לעשות ככל אשר יצוונו בעלנו היתה קודמת.
עברו השנים ונהיינו עם כבר פחות צעיר,
זכר הניסים התעמעם עם הימים ואף הנבואה נהייתה מחזה נדיר,
גם החורבן והגלות ציננו את היחסים,הקשר בין הדוד לבין השונמית נעשה יותר קריר.
ויחד עם זאת למדנו עם הזמן להכיר ולאהוב את מצוות השם יתברך, את דאגתו ואהבתו אלינו אפילו שאנו בגלות ועמלקים זוממים להורגנו, כך זכינו להקדים את השמיעה לנעשה, כמאמר הפסוק במגילת אסתר "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא־יָסוּף מִזַּרְעָם׃"(אסתר ט,כח)
נזכרים קודם לנעשים. נזכרים מקביל לנשמע וקודמים לעשייה.
שתי תובנות חשובות עולות מזה:
בפורים השגנו רצון ללמוד ולהכיר את התורה מעמדה הרבה יותר עצמאית מאשר במעמד הר סיני, זהו שאמרו חז"ל "הדור קבלוה בימי אחשורוש" לא עוד עמדת העבד הכנוע או אפילו הכלה הצעירה המוקסמת מבעלה שלא מצליחה להביא את עצמה לידי ביטוי. אלא עם המזדהה עם התורה ורוצה ללמוד ולהפנים אותה.
תובנה שניה השגנו שהתכלית בעשייה של התורה ולא בלימוד שלה. העשייה בחג הפורים היא מאוד מרכזית. לא בכדי פורים הינו החג היחידי במעגל השנה שכל עניינו נמצא בימי החול. ואם יחול שושן פורים בשבת הרי שאנו נעתיק את מצוות היום לימים שישי וראשון, מה שנקרא 'פורים משולש'. עם כל גודל היופי שנמצא באמירה 'נעשה ונשמע' הרי שהאמירה 'נזכרים ונעשים' לא נופלת ממנו. זה מייחד את תורת ישראל משאר החכמות שבעולם שתורת ישראל כל כולה ממוקדת בחכמת המעשה בתורת תיקון העולם הגשמי. לכן כשחכמי ישראל דנו מה גדול יותר תלמוד או מעשה, הגיעו למסקנה ש"גדול תלמוד המביא לידי מעשה". קרי התלמוד גדול יותר מהמעשה, אבל דוקא אותו תלמוד מעשי,זה שממוקד בתיקון העולם.
שנזכה שיתהפך הכל עלינו לטובה עוד הפורים הזה.
בס"ד ערב פורים התשפ"ד
פורים חג הנהפוך הוא, גם האמירה המפורסמת 'נעשה ונשמע' של עם ישראל מקבלת מהפך בפורים.
במעמד הר סיני כידוע עם ישראל הקדימו נעשה לנשמע, נאמר על זה רבות בספרות התורנית וגם אני עסקתי בזה בעבר. בכל אופן למרות שהדברים נראים סותרים 'נעשה ונשמע' הולך טוב עם כפיית הר כגיגית. כוונתי לומר למרות שנראה במבט ראשון שהדברים סותרים, כי 'נעשה ונשמע' מבטא בחירה של ישראל ורצונם בתורה, והכפיה כביכול לא מתחשבת ברצונם. אבל באמת הם שניהם שלובים יחדיו, כי גודל הניסים שעם ישראל חוה ביציאת מצרים ובדרך להר סיני עם גודל האהבה של ה' אלינו ושלנו אליו יצרו מציאות של כפית הר כגיגית ויצרו מוכנות נפשית לקיים את התורה עוד לפני שלמדנו ושמענו מה יש בה. היינו כמו כלה צעירה שעפה על כנפי הנשרים ששטח למענה דודה מתחת לרגליה. כמובן שרצינו גם לשמוע את דבר ה', אדרבה זו היתה התכלית שלנו. אבל הרגשת המחויבות לעשות ככל אשר יצוונו בעלנו היתה קודמת.
עברו השנים ונהיינו עם כבר פחות צעיר,
זכר הניסים התעמעם עם הימים ואף הנבואה נהייתה מחזה נדיר,
גם החורבן והגלות ציננו את היחסים,הקשר בין הדוד לבין השונמית נעשה יותר קריר.
ויחד עם זאת למדנו עם הזמן להכיר ולאהוב את מצוות השם יתברך, את דאגתו ואהבתו אלינו אפילו שאנו בגלות ועמלקים זוממים להורגנו, כך זכינו להקדים את השמיעה לנעשה, כמאמר הפסוק במגילת אסתר "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא־יָסוּף מִזַּרְעָם׃"(אסתר ט,כח)
נזכרים קודם לנעשים. נזכרים מקביל לנשמע וקודמים לעשייה.
שתי תובנות חשובות עולות מזה:
בפורים השגנו רצון ללמוד ולהכיר את התורה מעמדה הרבה יותר עצמאית מאשר במעמד הר סיני, זהו שאמרו חז"ל "הדור קבלוה בימי אחשורוש" לא עוד עמדת העבד הכנוע או אפילו הכלה הצעירה המוקסמת מבעלה שלא מצליחה להביא את עצמה לידי ביטוי. אלא עם המזדהה עם התורה ורוצה ללמוד ולהפנים אותה.
תובנה שניה השגנו שהתכלית בעשייה של התורה ולא בלימוד שלה. העשייה בחג הפורים היא מאוד מרכזית. לא בכדי פורים הינו החג היחידי במעגל השנה שכל עניינו נמצא בימי החול. ואם יחול שושן פורים בשבת הרי שאנו נעתיק את מצוות היום לימים שישי וראשון, מה שנקרא 'פורים משולש'. עם כל גודל היופי שנמצא באמירה 'נעשה ונשמע' הרי שהאמירה 'נזכרים ונעשים' לא נופלת ממנו. זה מייחד את תורת ישראל משאר החכמות שבעולם שתורת ישראל כל כולה ממוקדת בחכמת המעשה בתורת תיקון העולם הגשמי. לכן כשחכמי ישראל דנו מה גדול יותר תלמוד או מעשה, הגיעו למסקנה ש"גדול תלמוד המביא לידי מעשה". קרי התלמוד גדול יותר מהמעשה, אבל דוקא אותו תלמוד מעשי,זה שממוקד בתיקון העולם.
שנזכה שיתהפך הכל עלינו לטובה עוד הפורים הזה.
053-525-3443 |
מייל: serge@hermesh.co.il |
פוגל סרז' |