בס"ד סוכות התשפ"א
חג הסוכות ואומות העולם
בס"ד סוכות התשפ"ב
במקורות מובא שחג הסוכות קשור בקשר מיוחד לאומות העולם. אנו רואים משנה לשנה יותר ויותר גוים הבאים לירושלים לחוג את חג הסוכות. מובא שאותם 70 פרים שהיו מקריבים בבית המקדש בחג הסוכות הינם כנגד 70 אומות העולם. בהקשר לזה גם אומר רבי יוחנן : אוֹי לָהֶם לַגּוֹיִים, שֶׁאִבְּדוּ — וְאֵין יוֹדְעִין מַה שֶּׁאִבְּדוּ. בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עֲלֵיהֶן. וְעַכְשָׁיו, מִי מְכַפֵּר עֲלֵיהֶן?!
למדנו שקורבנות אלו של חג הסוכות באים לכפרה על האומות, והם שהחריבו את בית המקדש הזיקו לעצמם. גם מובא שלאחר מלחמת גוג ומגוג ומפלתם הגוים שישארו יעלו לחוג את חג הסוכות, וכך נאמר בזכריה : וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ יְ-הוָה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
מצד שני אנו רואים שהסוכה הינה דוקא מבצר ההגנה על עם ישראל מפני אומות העולם, כמו שמובא במזמור שאנו אומרים בתקופה זו "לדוד ה' אורי וישעי...כי יצפינני בסוכו ביום רעה..." ולא בכדי אנו קוראים בחג ראשון של סוכות את נבואת גוג בזכריה יד, ובשבת חול המועד סוכות את נבואת בוא גוג ביחזקאל לח.
אז כיצד חג הסוכות הינו זמן של חסדים לגוים וגם זמן של דינים ומלחמה כנגדם? אפשר להבין זאת בשני כיוונים הפוכים:1 מתוך שמופיע רצון להשפיע עליהם חסד, אם אין הם חפצים בו הרחמים מתהפכים לרוגז.2. מתוך הברור הנוקב שיערך בין אויבי ישראל-גוג ומגוג לעם ישראל, בירור שיביא לסוף עידן האנטישמיות והכפירה בעולם, אומות העולם יקבלו עליהם לחוג את חג הסוכות.
במסכת ע"ז מובא דין ודברים בין אומות העולם לקב"ה לעתיד לבוא, בו אף הם יבקשו לקבל שכר כמו עם ישראל, ולטענת הקב"ה שהם לא רצו לקבל את התורה, הם יענו שעליהם הוא לא כפה הר כגיגית ועל ישראל כן ולכן כן מגיע שיתן להם הזדמנות לקיים מצוותיו, מובא שם שהקב"ה יתן להם מצוה קלה את מצות סוכה, ובאותו זמן הוא יקדיר עליהם חמה והם יבעטו בסוכה ויצאו ממנה. שואלים, הלא המצטער פטור מן הסוכה ולמה בזה הם מפסידים את המצוה? אלא אומרים חז"ל הבעיה שלהם שהם מבעטים בסוכה.  הסוגיא הזו מעוררת שתי שאלות, הראשונה שבהם מדוע ה' דוקא יתן להם את מצות סוכה? ומדוע לאחר שהוא נותן להם המצוה, הוא מערים עליהם קשיים לקיימה?
אנו רואים מהסוגיא הזו שהאומות יבקשו לקבל מצוות על מנת לקבל שכר, לא על מנת לשמח את ה', או להיות אנשים טובים יותר וכיוצא בזה, המבחן שה' יעשה להם עם החמה בעצם נועד לחשוף זאת. למה כשהיהודי יוצא מהסוכה כשמצטער הוא לא בועט בסוכה? כי הוא מבקש/משתוקק לעשות את רצון ה' ואם נאנס ולא יכול לקיים המצוה אז מצטער שלא זכה. בדומה לכך מובא בתלמוד חילוק בין ישראל לגוי כאשר נותן צדקה על מנת שיבריא בנו, ובנו לא הבריא, היהודי שמח שבכל אופן נתן צדקה והגוי מתחרט.
למה הקב"ה נותן להם דוקא מצות סוכה? בפשיטות, כי הסוכה ענינה לסגל חיים בצל האמונה. להזדהות ולרצות שהקב"ה ישגיח בעולמו. אז כשהם יבקשו מה' מצוה, יקבלו לשבת בסוכה-לחיות חיים של אמונה, שלא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידינו, למען נשתחרר ממבצרינו וממגדלנו. נראה ברור שיש קשר בין דברי זכריה הנביא לבין דברי החכמים בתלמוד, מפלת גוג ומגוג תביא לשינוי קיצוני של התרבות העולמית וחג הסוכות יהפוך להיות החג האוניברסלי. המלבי"ם טוען בפרושו שמפלת גוג תהיה בחג הסוכות וכך כותב " והיה כל הנותר יעלו תמיד בחג הסכות לירושלים, כי מפלת גוג תהיה בחג הסכות ויעלו לחוג החג לזכרון הנס שנעשה ביום ההוא": אבל לענ"ד יותר מסתבר שמפלת גוג תהיה דוקא בחג הפסח, כי מה שהיה הוא שיהיה, כשם שמפלת סנחריב היתה בפסח ומפלת מצרים והמן ועוד אויבי ישראל, וכך מובא במדרש שעתיד הקב"ה לעשות הצלה למלך המשיח בליל הסדר. אז למה אנו קוראים את הפטרות גוג ומגוג בסוכות? מסתבר שכשם שבטלה עבודת הפרך לאבותינו במצרים בתשרי, כך בבוא גוג כבר בחג סוכות נראה את השגחת ה' עלינו והוא יסתירנו בסתר אוהלו, ובפסח תתרחש המפלה הגדולה של גוג. בסוכות לאחר מכן כבר כל העולם ירוץ לשבת בסוכה, סוכת השלום.
הרב קוק מבאר שאמנם אנו מקריבים 70 פרים בסוכות כנגד 70 אומות העולם אבל בסדר יורד,הדבר מבטא את הציפיה שבעתיד החלוקה הצביונית שבין האומות תתבטל וכל העמים יהפכו לאומה אחת.
כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְ-הוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.
הציור של שלום עולמי על פי תורת ישראל לא יוכל להגיע ללא האמונה בבורא העולם, כי אי אפשר לבנות מכנה משותף לאנושות שאיננו מערכת ערכית מוסרית מוחלטת. הנביאים מביאים שהוא יגיע בעקבות ברור נוקב שיערך מול שונאי ישראל שהם שונאי ה'-מלחמת גוג ומגוג. בעקבותיו יגיע השלום.
וְנָתַתִּי אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם וְרָאוּ כָל הַגּוֹיִם אֶת מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְאֶת יָדִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָהֶם.
בס"ד סוכות התשפ"ג
המשנה בתחילת מסכת סוכה קובעת את מידות הסוכה שאנו צריכים, ומציינת את גובהה המירבי "סוּכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — פְּסוּלָה. וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר." לדעת תנא קמא של המשנה עשרים אמה זהו הגובה המירבי המותר לסוכה.(כ 9.6 מטר) האמוראים דנים במקורה של הלכה זו ומביאים שלוש שיטות:
1 - אָמַר רַבָּה, דְּאָמַר קְרָא: ״לְמַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם כִּי בַסּוּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, עַד עֶשְׂרִים אַמָּה, אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא דָּר בַּסּוּכָּה, לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — אֵין אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁדָּר בַּסּוּכָּה, מִשּׁוּם דְּלָא שָׁלְטָא בַּהּ עֵינָא.
2 - רַבִּי זֵירָא אָמַר מֵהָכָא: ״וְסוּכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחוֹרֶב״, עַד עֶשְׂרִים אַמָּה אָדָם יוֹשֵׁב בְּצֵל סוּכָּה, לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — אֵין אָדָם יוֹשֵׁב בְּצֵל סוּכָּה אֶלָּא בְּצֵל דְּפָנוֹת.
3 - וְרָבָא אָמַר, מֵהָכָא: ״בַּסּוּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים״. אָמְרָה תּוֹרָה: כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים צֵא מִדִּירַת קֶבַע וְשֵׁב בְּדִירַת עֲרַאי. עַד עֶשְׂרִים אַמָּה אָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ דִּירַת עֲרַאי, לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — אֵין אָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ דִּירַת עֲרַאי אֶלָּא דִּירַת קֶבַע.
יש להתבונן מה עומד מאחורי שלושת השיטות האלו, להלכה למעשה אין חילוק,כי כולם מסכימים שההלכה כסתם דברי המשנה שסוכה כשרה היא הפחותה מ 20 אמה גובה. אז השאלה למה הביאו לנו את השיטות האלו? ובמיוחד למה דוקא בזה פותחת המסכת?
נראה שהחכמים באו להאיר לנו את מהותה של הסוכה דרך שיטות אלו: לדעת רבה ראיית הסכך מזכירה לנו את הסוכות שישבנו בהם ביציאת מצרים. כך אנו נפנים את זכרון יציאת מצרים,ואת ההשגחה האלוהית המיוחדת השורה עלינו מאז. לשיטתו העיקר במצות הסוכה נמצא בתודעה שלנו. רבי זירא לעומתו בא ללמד אותנו שהעיקר בסוכה הוא שנשב בצל הסכך ולא הדפנות.  אנו בונים כאן בעולם מחיצות,מרימים חומות,אבל מעלינו תמיד משגיח השם יתברך. עלינו לחוות בחג הסוכות שאנו תמיד יושבים בצל הסכך,מקום מנוחתנו רק באלוהים.  ואילו רבא מדגיש לנו את חשיבות הארעיות,הסוכה מזכירה לנו שכל מה שיש כאן בעולם הגשמי הינו ארעי ובר חלוף.
אם נתבונן נראה שרבה מדבר על זכרון העבר ההיסטורי הלאומי שלנו על ראשית ימי עם ישראל.רבי זירא מדבר על ההווה,לשיטתו אנו צריכים לשבת בצל הסכך ולא הדפנות,כאן ועכשיו. ואילו רבא מדבר על העתיד,הסוכה אמורה להיות ארעית ולא בית קבע, לא מבנה העומד לאורך זמן מרובה.
המסר החינוכי שעולה מכאן,במבט על העבר עלינו לזכור שכל מה שהשגנו ובנינו- הכל בחסדי השם יתברך עלינו,אל לנו לזקוף משהו לזכותנו. במבט על ההוה, אין לנו שום דרך למגן את עצמנו באמת בעולם הזה,שום ביטוח לא יבטיח את שלומנו וקיומנו, מבטחנו רק בהשם יתברך החפץ בטובתנו. במבט על העתיד,אנו יכולים להשיג יציבות אבל היא לא שייכת למימד הגשמי,כי כל דבר גשמי הוא זמני.

המספר עשרים באותיות מסומן באות כ' וחכמינו מציינים שהאות כ' מרמזת על הכתר העליון. מה אנו לומדים מכך? מה המשמעות שהסוכה אסור לה להיות גבוהה מכ' אמה?
יכולת ההשגה שלנו הכי גבוהה נמצאת בספירת הבינה של עולם האצילות . זהו שער החמישים הנכסף מתוך חמישים שערי בינה, מעליה יש עוד עולמות אבל אין לנו בהם תפיסה. יש גבהים ששיכים לכבשונו של עולם,לחשבונות שמים שאין לנו רשות להתעסק בהם. מצד שני הגובה המזערי של הסוכה הינו עשרה טפחים,הוא מבטא את מרחב הפעולה שהשם השאיר לבני האדם בעולם. והגובה שבין זה לזה מבטא את המרחב המשותף ביננו לבין הקב"ה,אנו יכולים להשיג בו השגות, והשם משגיח בו עלינו ועל הנעשה בעולם גם כן. מעל ל20 אמה כבר זו רשות שמים מחוץ לתחום שלנו.
לסיכום: מעניין מאוד שחג הסוכות- זמן שמחתנו בא ללמדנו להכיר בארעיות החיים כאן בעולם, בחוסר הביטחון המאפיין את העולם החומרי, לראות שבלי עזרת שמיים לא נצליח לעשות כאן כלום. גם מגילת קהלת שאנו קוראים בחג הסוכות -אלו המסרים המרכזיים שלה . אנו יכולים ללמוד מכאן שזו גם הדרך להשיג את השמחה המיוחלת, דווקא תודעת חוסר אונים הבאה עם ההכרה בריבונו של עולם המשגיח עלינו- יכולה להביא אותנו לרוגע, יציבות ושמחה בחיים. חג שמח לכולם.

בס"ד סוכות התשפ"ד

במסכת סוכה דף ט ע"א מובא. ״חַג הַסּוּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ״… הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי גְּזוּלָה.
מסביר רש"י :למעוטי גזולה - דבעינן תעשה לך משלך.
שואלים התוספות הלא סוכה גזולה פסולה היא ממילא - זו מצווה הבאה בעבירה. וענו שאמנם כן אבל זה רק איסור דרבנן וכאן הטעם ללמוד שיש איסור מהתורה בסוכה גזולה. למדנו מהביטוי תַּעֲשֶׂה לְךָ שהגוזל סוכה ויושב בה לא קיים את מצוות סוכה. לעומת איסור דרבנן של מצוה הבאה בעבירה, שאז את המצווה האדם כן קיים, אף אם היתה סוכה גזולה. הריטב"א מקשה עליו מהירושלמי במסכת פסחים ששם משמע שמצוה הבאה בעבירה זהו איסור תורה ולא דרבנן.

התפארת שלמה מרדומסק מבאר בכיוון אחר, הסכנה הגדולה במצוה הבאה בעבירה איננה רק שעבירה סייעה לקיום המצווה אלא שהמצוה במקום לחזק את הקדושה בעולם כעניינם של המצות, כאשר היא באה בעבירה היא מחזקת את הסטרא אחרא רח"ל. אבל יוצאות דופן שלוש מצוות: סוכה, תפילין וציצית שיש בהן אור מקיף ששומר אותנו מן החיצוניים, ולכן היה מקום לחשוב שניתן לעשות סוכה גזולה והמצוה תפעל את שלה למרות העבירה, לכן ציוותה התורה ואסרה זאת.

לשם משמואל הסבר אחר וכך כותב :מצות סוכה היא היפוך ענין הגזל שמצות סוכה מקשרת הנשמה בשורשה וגזל מפריד הנשמה משורשה ודילי' אתאביד מיני', ע"כ אין יוצאין בסוכה גזולה: (שם משמואל סוכות א)(ביאור הביטוי בארמית הגזל מפריד את הנשמה משורשה ואז אפילו את שלו הגזלן מאבד)

ונראה לי לבאר את הנושא בהמשך לדברי השם משמואל, הנה כבר דיברנו כי המועדים הינם מעין ימות המשיח. כל חג נותן לנו טעימה אחרת מימות המשיח. חג הסוכות מביא לנו את האחווה(שכעת  כל כך חסרה לנו בציבוריות הישראלית) ולא רק בקרב עם ישראל, אלא אפילו כלפי כלל אומות העולם, אומרים הנביאים שלעתיד לבוא יצטרפו ויבואו לחוג איתנו את חג הסוכות. הסכך העשוי מגידולי קרקע טבעיים ולא מעובדים, מזכיר לנו שהמכנה המשותף לכל האנושות, או בעצם הסכך המשותף לכולם- יהיה תודעת השכינה הקדושה, כי הלא אבא אחד משותף לכולנו החופף עלינו בענני הכבוד. הוא מזכיר לנו שהדרך לשלום העולמי איננה במבצרים,גדרות הפרדה ,חומות ומגדלים, (גם מגדל בבל לא הביא לשלום עולמי אלא לפרוד). אלא דוקא הארעיות ומגבלת האנושות תקרב ותחבר את הלבבות. העולם ילמד שאין צורך להתמגן כנגד אתני הטבע, צריכים פשוט לנהוג המוסריות האחד כלפי השני, וכוחות הטבע יתבטלו להנהגה המוסרית.
והנה בגן עדן לא היו רשויות לאנשים, בשביל מה אני צריך לאגור ולצבור לי לעצמי, אם יש די והותר לכולם, בשביל מה אני צריך לבנות לי מבצר אם אין כל צורך לשמור בו דברים משלי, כי שפע לא חסר לאף אחד, ולהתמגן מה' יתברך לא יעזור לי. אנו רואים שבעיתות שלום אנשים נוטים הרבה פחות לאגור מזון. וכשיש מלחמות בין האנשים אז ממלאים את המחסנים, ומבצרים את הבתים.
הנה הסוכה, סוכת השלום נותנת לנו טעימה מגן עדן ומימות המשיח.(בימות המשיח העולם יחזור למדרגת גן עדן, ואפילו יותר מכך). ברור שבמציאות כזו מתוקנת אין כלל הוה אמינא למישהו לגזול ולקחת משל השני. לכן אומרת לנו התורה תעשה לך משלך. אף אחד לא יכול באמת לקחת משל השני. וכשיש שלום אז גם אף אחד לא חושק לקחת משל השני. למדנו שהמסר של חז"ל איננו רק שאסור לבנות סוכה גזולה אלא שהסוכה תביא לסוף עידן הגזל, היא מדריכה אותנו שהגוזל רק גוזל את חלקו של עצמו, ואפילו סוכת ארעי לא תספק הגזלה לגזלן. ואת המוכן לזולת אין ביד האדם לקחת. והיא מדריכה אותנו לחשוק בעולם שבו השלום ישרור בכל.
אגב בהמשך המסכת הגמרא מבררת שבדיעבד אדם יוצא ברוב המקרים אף בסוכה גזולה, כי יש תקנה לגנבים שאינם צריכים לפרק את מה שבנו עם הגניבה, אלא רק להשיב את שווי הגזילה,כך שהסוכה מותרת בשימוש,ויכול לקיים בה מצות סוכה.
יהי רצון שתודעת הארעיות של העולם הזה יחד עם האורות המקיפים השורים עלינו בחג הסוכות יעשו אותנו אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם.

וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלָיִם: (ברכת השכיבנו שבתפילה)

יחסי ישראל והאומות בחג הסוכות
בס"ד ערב חג הסוכות התשפ"ה

על פניו נראה שיש  יחס אמביוולנטי בחג הסוכות בין עם ישראל ואומות העולם. מחד עם ישראל בזמן בית המקדש היה מקריב במשך כל ימי חג הסוכות שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם-פעולה שיש בה רצון להיטיב לגוים. ואף בעתיד חג הסוכות יהפוך להיות חג אוניברסלי שכל העולם יחגוג אותו יחד איתנו כמו שאומר הנביא זכריה:
וְהָיָה כָּל־הַנּוֹתָר מִכָּל־הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ יְ-הוָה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת׃(זכריה יד)
מאידך יש לסוכה משמעות של מבצר הגנה, של מיסוך מגונן על עם ישראל מרעת הגוים, כמאמר דוד המלך "כי יצפינני בסוכו ביום רעה.." במזמור שאנו אומרים בתפילה בתקופה זו. וכך מתאר הרב קוק את הסוכה:
הננו הולכים לחסות בצל סוכות בצילא דמהימנותא, בצל המיוחד והמבדיל אותנו מכל עם, בהתגברות האצילית המרוממת אותנו מכל עם, שהאירה בנו בדור המדבר בארץ לא עבר בה איש, ובמקום חורבן העולם, שם העלינו את הישוב כולו, את כל השכלולים העתידים בכח אור החפץ הפנימי של מורשת אבות שבתוכנו, אך באבותיך חשק ד' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריכם בכם מכל העמים, להיות לו לעם נחלה כיום הזה.(שמונה קבצים,קובץ א תקכ"ו)
היטיב לתאר יחס אמביוולנטי זה רש"י על התורה בהסבר לאותם 70 פרים שאנו מקריבים בחג וכך הוא כותב:
"ומנחתם ונסכיהם לפרים. פָּרֵי הֶחָג שִׁבְעִים הֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וּמִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים, סִימָן כְּלָיָה הִיא לָהֶם, וּבִימֵי הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מְגִנִּים עֲלֵיהֶם מִן הַיִּסּוּרִין (סוכה נ"ה):"(רש"י על במדבר כט,יח)
אז באמת קשה כיצד הפרים גם מְגִנִּים עֲלֵיהֶם מִן הַיִּסּוּרִין מחד וגם סִימָן כְּלָיָה הִיא לָהֶם?

לצורך כך יש לעיין  באותם שבעים פרים שאנו מקריבים בחג כנגד האומות,אנו מקריבים ביום הראשון 13 פרים ובכל יום פוחתים פר אחד עד שביום אחרון של סוכות מקריבים 7 פרים, משמעות הולך ופוחת של קרבנות אלו מבטא שאיפה שלנו לצמצום החושך בעולם, לרב קוק יש תיאור נוסף, הוא קורא לזה צמצום החלוקה הציביונית של אומות העולם, עד שיהפוך השם את העמים כולם לשפה אחת. גם הפסוק בזכריה הנביא שהבאנו לעיל מדבר על הגוים שיבואו להשתחוות להשם בירושלים, מדבר עליהם כאנשים פרטיים ולא כאומות. ובהמשך הנבואה של זכריה הנביא הוא מתייחס להתחשבנות שהשם יעשה עם הגויים שלא יעלו לחוג את חג הסוכות, הוא מביא לדוגמא את מצרים, כיצד הוא קורא להם? משפחת מצרים. האם מצרים הינה משפחה ולא אומה? אלא שכאמור החלוקה לאומות תתבטל.
בכל אופן כיצד זה מסתדר שהקרבת שבעים הפרים בחג הסוכות גם היתה לכפר על הגוים וגם סימן כליה להם?
אנו מבינים שהאומות כאומות זה סיפור כשלון,לכן הוא נועד לעבור מן העולם. בהקרבת הקרבנות שעם ישראל הקריב במקדש כנגד הגוים יש רצון להיטיב לאומות ולכפר עליהם. בודאי שטובתם איננה להשאיר אותם בסיאוב שלהם,אנו רוצים בתיקון שלהם. התיקון שלהם כולל ביטול האומות ועמדה ענוותנית כלפי עם ישראל,כמובן כדי שנוכל ללמדם את מוסר הקב"ה. עם ישראל בעבודת המקדש בודאי עמל גם בתיקונם וברכתם של הגוים. כאשר הגוים החריבו את הבית הם גילו שאינם רוצים את העבודה שלנו,אינם רוצים בכפרה ובתיקון שלהם, ולכן רבי יוחנן התבטא כלפיהם באמירה כה נוקבת " אוֹי לָהֶם לַגּוֹיִים, שֶׁאִבְּדוּ — וְאֵין יוֹדְעִין מַה שֶּׁאִבְּדוּ. בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עֲלֵיהֶן. וְעַכְשָׁיו, מִי מְכַפֵּר עֲלֵיהֶן?!"(מסכת סוכה נה)
בימים טרופים אלו אנו רואים את האמת הזו כל כך חד, אנו עם ישראל מנסים כל הזמן לעזור לגוים שמסביבנו, וחוץ מהסבל האיום שהם עוללו לנו, כמה הם מזיקים לעצמם??? לנו הם הזיקו לעולם הזה שלנו, אבל לא פגעו בעולם הבא.(ויותר מכך דוקא הזכויות שלנו בשמים מתגברות לאור המצב ולאור ההתנהגות שלנו, וכל ההרוגים על קידוש השם זוכים למחיצה מאוד גבוהה בשמים). ואילו הם הורסים לעצמם את שני העולמות הזה והבא, וכל זה כי אינם רוצים את תיקונם. יש לנו כל מיני שונאים בעולם, כל אחד וטעמו עמו, אבל המשותף לכולם שכולם שונאי השם הם, כל שונאינו נלחמים נגד רצוננו לתקן את העולם ומזיקים לעצמם.

סוכת השלום תגן על ישראל מרעתם, והבית השלישי יבנה על אפם וחמתם, או אז למרות כל הסבל שסבלנו מרעת הגוים בכל הדורות, אנו נשוב ונקריב את פרי החג, ואז כבר לא יהיו שבעים אומות, יהיו גוים בני נח שעזבו את אומותיהם והחליטו להיות שותפים לתיקון העולם. הם יעלו לחוג את חג הסוכות יחד איתנו ולשבת בצל הסוכה, בצל האמונה.
וְהָיָה כָּל־הַנּוֹתָר מִכָּל־הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ יְ-הוָה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת׃(זכריה יד)

053-525-3443

מייל: serge@hermesh.co.il

פוגל סרז'