בס"ד לפרשת לך לך התשפ"א
פגישה מפתיעה בין אברהם לבין מלכיצדק הכהן
אברהם אבינו יוצא למלחמת בזק להציל את לוט בן אחיו שנשבה במלחמת ה4 וה5, בתום המבצע כשהוא חוזר עם שלל רב מתוארת פגישה יוצאת דופן שלו:
וַיֵּצֵ?א מֶֽלֶךְ־סְדֹם? לִקְרָאתוֹ? אַחֲרֵ?י שׁוּב?וֹ מֵֽהַכּוֹת? אֶת־כְּדָרלָעֹ?מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ?ים אֲשֶׁ?ר אִתּ?וֹ אֶל־עֵ?מֶק שָׁוֵ?ה ה?וּא עֵ?מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃
וּמַלְכִּי־צֶ?דֶק? מֶ?לֶךְ שָׁלֵ?ם הוֹצִ?יא לֶ?חֶם וָיָ?יִן וְה?וּא כֹהֵ?ן לְאֵ?ל עֶלְיֽוֹן׃
וַֽיְבָרְכֵ?הוּ וַיֹּאמַ?ר בָּר?וּךְ אַבְרָם? לְאֵ?ל עֶלְי?וֹן קֹנֵ?ה שָׁמַ?יִם וָאָֽרֶץ׃
וּבָרוּךְ? אֵ?ל עֶלְי?וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ?ן צָרֶ?יךָ בְּיָדֶ?ךָ וַיִּתֶּן־ל?וֹ מַעֲשֵׂ?ר מִכֹּֽל׃
עד כה לא ידענו שיש למישהו תקן של כהן לאל עליון, לא שמענו על קשר ביניהם , לא שמענו על העיר שלם, למה מלכיצדק מוציא לחם ויין לאברהם? חז"ל מגלים לנו שמלכיצדק הוא שם בנו של נוח (סבא רבה רבה של אברהם), ולמה הוא נקרא כאן מלכיצדק?
ראשית ברצוני לציין שיש בפסוקים ניגודיות מאוד בולטת בין שני המלכים היוצאים לקראת אברהם, מלך סדום, שאת מלכותו הציל אברהם אבינו, הוא יוצא בידיים ריקות לפגישה ובא לנהל משא ומתן מה הוא יקבל מהשלל. לעומתו מלכיצדק, שאיננו קשור ישירות למלחמה, הוא יוצא עם לחם ויין לקראת אברהם, ומברך אותו. מתכנסים כאן שני הקטבים של העולם, מי שמאמין שהכל שייך לקב"ה, לכן יש מקום לחסדים, להכנסת אורחים, ולמעשר מהרווחים. ולעומתו מלך סדום, המתנגד עקרונית לעשות חסד לאנשים, שלי שלי ושלך שלך-זוהי מידת סדום.
בין השורות שמענו ששם בנו של נח, היה כהן לה', אין לנו תיאור ברור מה היה כלול בתפקיד זה, אבל מה שאנו מבינים שהוא עסק בהמלכת ה' למלך, בפרסום היות מנהיג לעולם. כנראה שהמבול שחווה הביאו אותו להתרכז בעיקר ולא לרדוף אחר התפל. מה פרוש הביטוי "אל עליון"? באותה תקופה שלאחר המבול, לא היו כופרים גמורים בעולם, גם לא עובדי אלילים גמורים, כולם ידעו שיש אל עליון, אבל רוב העולם ניסה להתחבא ממנו, הם העדיפו לפנות לשרים ולסגור איתם דילים במקום למצוא חן בעיני המלך עצמו. שונה מהם היה שם הוא מלכיצדק. הוא כבר ראה בחייו מה יצא מזה שהאנשים לא הלכו אחר רצון הבורא.
מיהי שלם? חכמינו מלמדים שזו העיר ירושלים, כך היא נקראה בשמה הראשון. וכיצד הגיע שם לירושלים? צריך לומר שהוא ידע על ההיסטוריה ועל הסגולה שלה, והבין שזהו המקום המתאים ביותר למי שחפץ להיות כהן לאל עליון. יתכן שזו היתה הסיבה שתרח אבי אברהם רצה להגיע לארץ ישראל ולא הספיק לממש זאת בחייו.
מה מלמדנו שמו-מלכיצדק?
אומר מי השילוח: כתיב (משלי ח',ט"ו) בי מלכים ימלוכו, והנה כפי הפשט היה לכתוב בי ימלוכו מלכים, אך רמז בזה שאין הקב"ה ממנה למלך רק מי שיוכל למלוך תחילה על עצמו, אותו ממנה גם על אחרים כענין שנאמר (אבות פ"ד,מ"א) איזהו גיבור הכובש את יצרו. וזהו בי מלכים ימלוכו היינו מי שמולך על עצמו ושכלו מושל על תאותו אז ימלוכו היינו יהיה מלך על כל ואין צריך להשגיח על המתנגד לו, אחרי שכל כוונתו לש"ש. וזה שכתוב ומלכי צדק מלך שלם, היינו שהיה בתחילה מלך צדק שמלך על עצמו בצדקו ואח"כ מלך שלם הוא ירושלים, (מי השילוח בראשית יד,יח)
חכמי התלמוד רואים בפגישה זו של מלכיצדק ואברהם, את טקס העברת הכהונה משם בן נח לאברהם אבינו. שם אומר רבי זכריה שמלכיצדק טעה כשהקדים ברכת אברהם לברכת ה', ואברהם אבינו תיקן אותו בזה.(נדרים לב:) מי השילוח מבאר שמלכיצדק הכיר בזה שאברהם אבינו גדול ממנו ולכן מסר לו הכהונה.
למה הוציא לו לחם ויין?
רש"י בתחילה אומר פשט, כך עושים ליגעי מלחמה. דהיינו מלכיצדק הבין שהחברה בטח יגעים ולכן עשה להם פריסה. ואז הוא מביא את המדרש: רָמַז לוֹ עַל הַמְּנָחוֹת וְעַל הַנְּסָכִים שֶׁיַּקְרִיבוּ שָׁם בָּנָיו: הלחם שהוא הוציא בא לרמז על המנחות והיין על הנסכים שיקריבו שם בני ישראל בעתיד.
ולמה לא בא לרמז גם על הקורבנות מהחי שיקריבו שם?
השם משמואל אומר שזה לא חידוש, קורבנות מן החי כבר הקריבו לפני כן, אבל קורבנות מהצומח לא. אמנם קין כן הביא מהצומח, אלא שקרבנו לא התקבל על ידי ה', אז לא היה נראה שיש מקום לקורבנות אלו. נראה שמלכיצדק שזכה להכיר את העולם שלפני המבול, זכר את תקופת הצמחונות בראשית האנושות וידע שהאתגר היותר גדול הוא להרים את ניצוצות הקדושה הטמונים בצומח, לכן ניתנו כמה מצוות מיוחדות לעובדי האדמה, אמנם קין לא הצליח להרים את אותם ניצוצות. האתגר מחכה לעם ישראל להשלים את קרבנו של קין. מלכיצדק בא לרמוז לנו עליהם, ובימות המשיח בע"ה נצליח.
שבת שלום בעז מלט
בס"ד לפרשת לך לך התשפ"ב
אברהם אבינו יצא למסע של חייו. המסע הזה עוד לא תם, אנחנו בתוכו גם. השם בחר באברהם להיות שליחו לתיקון עולם. כי ה' נתן לאדם 7 מצוות, האנושות נפלה בראשיתה שבע נפילות ואותן צריך להעלות. אברהם אבינו התחיל בריפוי העולם, והמשימה המשיכה לכמה דורות.
מובא במדרש רבה:
וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱ-לֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם (בראשית ג, ח), אָמַר רַבִּי חַלְּפוֹן שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ הִלּוּךְ לַקּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱ-לֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, וְהִלּוּךְ לָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, כג): וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מְהַלֵּךְ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מִתְהַלֵּךְ, מְקַפֵּץ וְעוֹלֶה. עִקַּר שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים הָיְתָה, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן, חָטָא קַיִן נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי, דּוֹר אֱנוֹשׁ לַשְׁלִישִׁי, דּוֹר הַמַּבּוּל לָרְבִיעִי, דּוֹר הַפְלָגָה לַחֲמִישִׁי, סְדוֹמִיִּים לַשִּׁשִּׁי, וּמִצְרִיִּים בִּימֵי אַבְרָהָם לַשְּׁבִיעִי. וּכְנֶגְדָן עָמְדוּ שִׁבְעָה צַדִּיקִים, וְאֵלּוּ הֵן, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵוִי קְהָת עַמְרָם משֶׁה, עָמַד אַבְרָהָם וְהוֹרִידָהּ לַשִּׁשִּׁי, עָמַד יִצְחָק וְהוֹרִידָהּ מִן שִׁשִּׁי לַחֲמִישִׁי, עָמַד יַעֲקֹב וְהוֹרִידָהּ מִן הַחֲמִישִׁי לָרְבִיעִי, עָמַד לֵוִי וְהוֹרִידָהּ מִן הָרְבִיעִי לַשְּׁלִישִׁי, עָמַד קְהָת וְהוֹרִידָהּ מִן הַשְּׁלִישִׁי לַשֵּׁנִי, עָמַד עַמְרָם וְהוֹרִידָהּ מִן הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן, עָמַד משֶׁה וְהוֹרִידָהּ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה.
האם יש קשר בין שבעת הרקיעים המדוברים לבין שבע מצוות בני נח? כיצד הם מסודרים?
המהר"ל מפראג מסדר את הרקיעים,את הנפילות ואת תיקוני הצדיקים שכנגדם:
אדם הראשון חטא בעץ הדעת. עץ הדעת זו המצוה השביעית משבע מצוות שהצטוו כל העולם,כנגד היצר הרע,מצוה שמהגרוש מגן עדן הצטמצמה לאיסור אכילת הבשר, ומדור המבול שאז הותר לאכול בשר,הצטמצמה שוב והוגדרה מחדש כאיסור אבר מן החי.השכינה פרחה לה לרקיע הראשון
חטא קין היה שפיכות דמים שהרג את הבל,עבר על מצוות שפיכות דמים מ7 המצוות. השכינה פרחה לרקיע שני.
דור אנוש-חטאו בע"ז, שנאמר אז הוחל לקרוא בשם ה'. השכינה פרחה לרקיע שלישי.
דור המבול- עברו על הגזל שנאמר ותמלא הארץ חמס. השכינה פרחה לרקיע רביעי.
דור הפלגה-חטאו בברכת השם שאמרו נבנה לנו עיר ומגדל,רצו ליצור מערכת הגנה מפני הקב"ה ופגעיו. פרחה שכינה לרקיע חמישי.
הסדומיים חטאו בדינים והעמידו מערכת משפט מעוותת.עלתה השכינה לרקיע שישי.
עמדו מצרים וחטאו בעריות כמו שמופיע בכמה מקומות ופרחה השכינה לרקיע שביעי.
האנושות בעצם פרקה מעל עצמה את 7 מצוות בני נח. כאן מתאר המדרש את התחלת תהליך התיקון של העולם,את החזרת השכינה לארץ, לכן רשימת הצדיקים שמביא המדרש פעלה בסדר הפוך להורדת השכינה את כל 7 הרקיעים:
אברהם אבינו בא לתקן את חטא המצרים בעריות. הוא היה גדור בעריות והוא אף היה הראשון להכנס לברית המילה עם הקב"ה, הוריד השכינה לרקיע שישי.
יצחק אבינו שקיבל עליו את הדין באהבה,תיקן את קלקול הדינים והוריד השכינה לעולם חמישי.
יעקב אבינו קידש את השם ותיקן את חטא דור הפלגה,הוריד השכינה לעולם רביעי.
לוי הצדיק תיקן את חטא הגזל ששורשו ביצר הרכושנות ולוי לא קיבל נחלה בארץ,ה' הוא נחלתו. אין רק זכותו שלו אלא שהוא חשף בזה כשרון כלל ישראלי, ותרנים בממונם, הוריד השכינה לרקיע השלישי.
קהת הצדיק תיקן את חטא העבודה זרה,ממנו היו נושאי כלי הקודש והכהנים שהתרכזו בעבודת השם,ירדה השכינה לרקיע השני.
עמרם הצדיק מסופר עליו שמת רק בעטיו של נחש,קרי לא היה מגיע לו למות אם לא שנגזרה המיתה על כל בני האדם,קרי הוא תיקן את חטא השפיכות דמים שהתחיל במעשהו של קין והוריד השכינה לרקיע הראשון.
משה רבנו תיקן את החמדה שכל חשקו היה רק להשתוות עם רצון השם, במתן תורה פרחה זוהמתם של ישראל שמאז חטא עץ הדעת פעפעה בתוך האדם, תיקן את חטא אדם הראשון והוריד השכינה לארץ.
אבל משום מה תיקון העולם לא הושלם בשלב זה, אבל העולם קיבל יציבות שהיתה חסרה עד אז.
כאן עם ישראל קיבל את עשרת דברות, ומצד שני ניסה את ה' עשר נסיונות. חזרה הזוהמה לשכון באדם. אנו צריכים לחזור לעבודה ולהוריד שוב השכינה לארץ, אז מה הרווחנו מכל המהלך?
ראשית אם נתבונן בדבר נראה שעשרת הדברות מאוד דומות לשבע מצוות בני נח,זו מעין גרסה משופרת של 7 המצוות. המקבילה לאיסור אבר מן החי לדעת המהר"ל = "לא תחמוד" שמטרה ללמדנו להגביל את היצר הרע ולשלוט בו. שפיכות דמים="לא תרצח". ע"ז="לא יהיה לך א-להים אחרים". איסור הגזל="לא תגנוב". ברכת השם="לא תשא את שם ה' א-לוהיך לשוא". מצות דינים="לא תענה ברעך עד שקר". איסור עריות="לא תנאף".
נשארו לנו שלושה דיברות עודפות:1.אנכי.2. שבת.3.כיבוד אב ואם. כנראה שבשלוש מצוות אלו שנוספו למקצה השיפורים טמון המפתח להצלחה. אנכי מחזק את האמונה בה' ואת האהבה אליו. השבת שיותר משישראל שומרים אותה היא שומרת עלינו, מזכירה לנו לאן פנינו מועדות, ובזכות שמירתה אף נזכה להגאל. כיבוד אב ואם לכאורה קיים בכל העולם, אבל כנראה לא ברובד המדובר כאן, הם מכבדים את הוריהם כמי שהביאום לעולם הזה, ואנו מצוים לכבד את הורינו בעיקר על החינוך שהם חינכו אותנו, וכדי להתחבר לשרשרת ,מסורת הדורות ואבינו שבשמים.
אמנם היו לעמנו גם נפילות, אבל מאז מתן התורה עם ישראל הצטרף לחזון של אברהם אבינו, ולאט לאט אנו מתקרבים להשלמת הורדת השכינה לכל חלקי הארץ, לחיבור שמים וארץ, עד שיתברכו בנו כל משפחות האדמה.
שבת שלום בעז מלט
בס"ד לפרשת לך לך התשפ"ג
מסופר בפרשתנו על מלחמת ה4 וה5 וכך נאמר: וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ־שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדׇרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם׃ עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת־בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת־בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא־צֹעַר׃
מלחמה זו מובאת בתורה בפשיטות כתיאור רקע לסיפור מלחמת אברהם אבינו בארבעת המלכים כדי לשחרר את לוט בן אחיו מהשבי. חכמינו אומרים שזו היתה בעצם המלחמה הראשונה בהיסטוריה וזו התרחשה תקופה קצרה אחרי שהתחילה תופעת המלכים בעולם. ראשון המלכים היה אמרפל,הלא הוא נמרוד שכבר הוזכר בתורה. מאז מלחמה זו האנושות עוד לא נגמלה מהצרה הזו של מלחמות בעולם.
מה היה המניע של המלחמה הזו?
הפסוקים מתארים לנו שבמשך 12 שנים חמשת המלכים היו משועבדים לכדרלעומר ולאחר שבשנה ה13 הם מרדו בו,הוא בא עם בני בריתו ללמד לקח את המלכים המורדים, בעצם זו מלחמה על דמי חסות(פרוטקשין) וכך נאמר: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת־כְּדׇרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ׃וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדׇרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת־רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת־הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם׃
אבל עדין צריך להתבונן מה פשר מלחמה זו כי חז"ל מתארים את כל המלכים האלו כרשעים וכך כותב כאן רש"י: ברע. רַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת: ברשע. שֶׁנִּתְעַלָּה בְרֶשַׁע: שנאב. שׂוֹנֵא אָבִיו שׁבַּשָּׁמָיִם: שמאבר. שָׂם אֵבֶר לָעוּף וְלִקְפֹּץ וְלִמְרֹד בְּהַקָּבָּ"ה:
אז למה הרשעים נלחמים אלו באלו? זה לא משתלם לרשעים להלחם האחד בשני! האם הרשעה לא מתמקדת במלחמה בכוחות הטוב? גם כיום אנו רואים 'בזבוז אנרגיה' במלחמות בין מדינות וארגוני טרור כששני הצדדים פועלים בשרות כוחות האופל, למה? אם נקח את הדוגמא של ארגוני הטרור זה ברור, הם נלחמים ביניהם כי כל אחד מהם רוצה נתח יותר גדול בעוגה של דמי החסות שהם גובים, היעד שלהם זה לעשוק את הישרים והתמימים אבל כל פושע רוצה להשיג אזור חסות גדול יותר ולכן יש מלחמות ביניהם. אבל חז"ל מסבירים שמאחורי המלחמה הזו היתה מטרה יותר משמעותית-אברהם העברי. אברהם היה בשביל נמרוד/אמרפל מטרד שנוא ביותר. מכל מי שהיה חי אז בעולם, אין עוד מטרד כזה לנמרוד וחבורתו, לאנשים המרוכזים בעצמם, בנוחיותם והנאותיהם, אדם שחי בעולם בתודעה של שליחות, של רצון להיטיב, של תיקון עולם - זה בלתי נסבל!
מובא במדרש רבה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקְנוֹס … יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ הַפָּסוּק הַזֶּה, חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וגו', זֶה אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו. לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן, זֶה לוֹט. לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ, זֶה אַבְרָהָם. חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, (בראשית יד, טו):
רבי אליעזר בן הורקנוס דרש את הפסוקים בתהלים:"חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי־דָרֶךְ׃ חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה׃"(תהלים לז,יד-טו) על ארבעת המלכים שכל מזימתם היתה על ידי שישבו את לוט-ימשכו את אברהם למלחמה ויהרגו אותו.
חז"ל במדרש אפילו מרחיקים לכת יותר מכך ואומרים שהמזימה הינה בעצם להלחם בקב"ה על ידי שיפגעו באברהם אבינו, ואולי זו גם הכוונה של דבריהם על נמרוד שהוא מרד בריבונו של עולם.
כיוון מעט שונה מובא בכתבי האר"י, המלכים מיצגים את הקליפות שבעולם. כל זמן שאברהם היה עוד בחו"ל היה להם מהיכן לינוק חיות, כיוון שאברהם עלה לארץ התדלדלה חיותם, לכן הם שבו את לוט כדי שיוכלו על ידו גם לשבות את אברהם ולינוק ממנו את חיותם.
למדנו עד כאן שכוחות הרוע אמנם שואפים לשאוב את חיותם מהתמימים והישרים או להרוג אותם, אבל המטרה אצלהם מקדשת את האמצעים ולכן הם גם נלחמים אלו באלו למרות שזה לא משרת את המטרה שלהם. כי כשחסר מוסר וערכים אזי הכוחות הרעים נלחמים גם ברשעים, וזה בהחלט יתרון האור על החושך. אכן אומרים חז"ל ש"כל כנסיה שאינה לשם שמים אין סופה להתקיים"(אבות ד,יא), ועוד אמרו ש"הרע מכלה את עצמו".
אם נוסיף לתמונה את השקף הא-לוהי, את המבט מצד ריבונו של עולם, נראה שמשמים גלגלו מלחמה זו כדי שיפלו בידי אברהם אבינו, וכך מובא במדרש: רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ פָּתַח (מיכה ד, יב): וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבוֹת ה' וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתוֹ כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה, לָמָּה (בראשית יד, ג): כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִֹּׂדִּים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִפְּלוּ בְּיַד אַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל וגו'.(בראשית רבה מב)
מה טוב יוצא מזה שהם נופלים בידי הצדיקים? לאחר נצחונו של אברהם, כל המלכים המליכו את אברהם לראש של כולם,זה סלל את הדרך לשם ה' שיתקדש בעולם, כולם ראו אז שדרך הצדיקים צלחה. אפילו סדום ועמורה שהיו רשעים וקידשו את מידת הדין הקשה, נאלצו להנות ממידת החסד של אברהם, זו היתה הזדמנות שניתנה להם משמים לחזור בתשובה.
מובא עוד במדרש: דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, זוֹ בָּבֶל. וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָסָר, זֶה אַנְטִיוֹכוּס. כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, זֶה מָדַי. וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם, זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנְיָא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא אִם רָאִיתָ מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ צַפֵּה לְרַגְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, תֵּדַע שֶׁכֵּן שֶׁהֲרֵי בִּימֵי אַבְרָהָם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּרוּ הַמַּלְכֻיּוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ בָּאָה הַגְּאֻלָּה לְאַבְרָהָם.(מדרש רבה שם)
חכמינו כאן אומרים שמלכים אלו רומזים לארבעת המלכויות שאנו נמצאים כבר בסיומם ב"ה. לימוד נוסף חשוב לדורנו- מלכויות הנלחמות אלו באלו לאחר שעם ישראל עלה לארץ, כמו אברהם אבינו, יש במלחמתם הכנה לבואו של המשיח. הקב"ה ברוב רחמיו סידר כך שהרע שכל מזימתו לכלות את הצדיק, ילחם בינו לבין עצמו ויכלה את עצמו, העולם יתנקה מהזוהמה שהצטברה בו והגאולה תזדרז להגיע. אנו רואים בשנים האחרונות מלחמות פנימיות בלוב,בעיראק,בסוריה,בלבנון,בין רוסיה ואוקראינה. רשעים מכלים אלו את אלו ואויר העולם מתנקה. אומר הרב קוק "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה-הרע הגמור המוחלט,שאין בו שום ניצוץ של טוב,הוא שמח בכליונו, אבודו ואפסותו. זוהי שלמות התפתחותו היותר גדולה. ואנו צריכים להתרומם למדת חסד מקיפה כזאת,עד אשר נשאף להיטיב לכל, וגם עם הרע אנו חפצים להיטיב במה שנכלהו, וכל הרשעה כולה כעשן תכלה"(עולת ראיה שיד)
אברהם אבינו לא זכה להשלים בחייו את חלומו, אבל אנו הולכים ומתקרבים ליעד. נתפלל בע"ה שנזכה אנו לראות בקרוב את סוף עידן המלחמות, וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.(ישעיהו ב,ד)
בס"ד לפרשת לך לך התשפ"ד
הכנת התשתית לתיקון העולם
אומרים חז"ל שהחטאים בראשית ימי העולם גרמו לעליית השכינה שבע מדרגות, ובכך להתרחקותה מהארץ.
אברהם אבינו התחיל את המהלך של התיקון, של החזרת השכינה לארץ, הוא הכין את היסודות לתיקון העולם, והוריד את השכינה מדרגה אחת לכיוון הארץ.
חשוב להדגיש שתיקון העולם עניינו לחבר שמים וארץ, לא לברוח לשמים ולא לשקוע בארץ.
ראשית צריך לשם כך עם! יחידים ניסו ולא הצליחו. כמו שהמהפך הגדול בעולם המיחשוב התחיל מהמהפכה המודולרית, מבניית המודל של אנשים רבים העובדים על בניית תוכנה אחת בחלקים רבים, והוא עלה קומה נוספת כשפותחה שיטה בה כל המשתמשים בתוכנה גם שותפים בפיתוחה.כך על אחת כמה וכמה נצרך לתיקון העולם כולו.
לשם כך נבחר אברהם אבינו. למה הוא נבחר? כי הוא שאף לתיקון כל העולם, זה היה חלומו האישי.
עכשיו צריך לבחור את הארץ המתאימה לחיבור עם השמים. הארץ המתאימה להיות הגוף של האומה הזו. לכן אברהם נשלח ללכת אל הארץ אשר יראה לו ה' יתברך. בהמשך הסיפור אנו מגלים שזו הארץ ש כבר סבא תרח תכנן להגיע אליה ולא הספיק. אחר כך נגלה שמלכיצדק שהוא שם בן נח מולך כאן בארץ בעיר שלם אשר לימים תקרא ירושלים ,אז מסתבר שיש לנו שורשים משפחתיים בארץ הזו. חז"ל אף מלמדים אותנו שהעולם התחיל להברא מהארץ הזו, ויותר מדוייק מאבן השתיה אשר בהר בית השם. גם אדם הראשון נוצר ממש כאן כמה מטרים מאבן השתיה, לימים יבנה במקום זה המזבח. חכמינו אף מלמדים אותנו שכל התפילות שלנו עולות לשמים ממקום זה. בקיצור אם רוצים לחבר שמים וארץ -זה המקום המדויק המתאים לכך.
עד כאן הכל נראה נפלא, יש חזון-שמים. יש ארץ מתאימה-ארץ ישראל. יש את האדם המתאים להתחיל את התהליך-אברהם אבינו.
אבל לאט לאט אנו רואים שהסיפור נעשה יותר מסובך ממה שחשבנו, יש רעב בארץ, למה יש רעב בארץ הבחירה? במשוש כל תבל? גם אברם ושרי היו עקרים, למה ה' לא נותן להם ילדים?
אברם ושרי יורדים למצרים ושם נעשה נסיון קלוקל להוציא את שרי מאברם אבינו ולקחתה לפרעה מלך מצרים, עברנו גם את זה.
אחר כך מתברר שהשכנות של לוט בן אחיו לא טובה, והם מתרחקים זה מזה. לאחר הפרידה השם נגלה לאברם ומבטיח לו את הארץ . מדוע השכנות של לוט לא הייתה טובה? לוט הולך ומתרחק (תרתי משמע) מאברם אבינו עד שמגיע לסדום. ואז מתרחשת מלחמת ארבעת המלכים נגד חמשת המלכים ולוט נלקח בשבי. אברהם מוצא את עצמו יוצא למלחמה כדי לשחרר את לוט מהשבי.מה הסיפור כאן? לאחר השחרור מהשבי התורה מתארת דין ודברים בין מלך סדום לבין אברהם אבינו. מה העניין?
חז"ל מציינים לנו שההשגחה העליונה סדרה כך שנשמת מלך המשיח תהיה גנוזה בסדום. יותר מדויק במשפחת לוט. סדום כידוע החזיקו במידת הדין הקשה,שלי שלי ושלך שלך. ורצה ה' שבמלך המשיח יהיו גם גנים קשים כאלה (דרך אשת לוט) אמנם ממותקים בעם ישראל. נתון זה שופך אור על המלחמה של ה4 וה5, כל המלחמה הזו בעצם מתחת לפני השטח נועדה לקחת בשבי את לוט. אנו מבינים שכנגד התכנית לתיקון העולם גם ישנן תוכניות חושך למנוע זאת. גם הויכוח בין מלך סדום לאברהם אבינו יובן בהתאם, מלך סדום אומר לאברהם תן לי הנפש והרכוש קח לך. הוא מוכן לוותר על כל הרכוש ובלבד שיקבל את הנפש. איזו נפש? לוט. האם חשוב לסדום נוכחות לוט כי הוא הקמיע שלהם, כי הם מקוים שבזכותו הם ינצלו מעונש. או שהם קיוו שהם יצליחו לקבור אותו עמוק עמוק בתוך התרבות שלהם והמשיח לא יצליח לצאת ממנו. לוט לאחר המלחמה חזר לסדום,ברם סדום לא ניצלה מהמהפכה בזכותו. אבל לוט ניצל בזכות זה שרות המואביה צריכה לצאת מצאצאיו.
בפרשה הבאה אנו נראה שגם על הארץ יש מאבקים ומלחמות אז היו אלה הפלישתים שהציקו, היום אלו הפלסטינים בשרות הפרסים. העניין הוא שמאחורי האינטרסים נמצאת השנאה ל כל מה שטוב וישר, נמצא הפחד מעולם מתוקן. מה שאצל אברהם אבינו הוא חלום ימות המשיח אצלכם זהו חלום בלהות סוף העולם.
למדנו מהפרשה שארץ ישראל נבחרה לא בגלל שיש בה שפע גשמי ללא גבול, אלא בזכות זה שבה השפע הגשמי תלוי בתפילה ובעבודה הרוחנית והמוסרית. גם אבותינו היו עקרים מתחילה כדי שיתפללו לה' על כך ויזכו לבנים מתוך עבודה רוחנית. האתגר בחיבור שמים וארץ הינו לחשוף כאן בארץ שההנהגה המוסרית היא העומדת ברקע של ההנהגה הסיבתית. גם למדנו שישנם כוחות ארציים שמנסים להילחם ולהפריע לתכנית תיקון העולם, ההתגברות על כוחות אלו מקדמת אותנו לתיקון העולם. וכמו אברהם אבינו שניצח את אויביו בע"ה גם אנו ננצח ונשלים את חזונו של אברהם אבינו האדם הגדול בענקים.
בס"ד לפרשת לך לך התשפ"ה
חז"ל ביארו את הפסוק "את הנפש אשר עשו בחרן"ואמרו: אברהם מגייר את הגברים ושרה מגיירת את הנשים. אברהם ושרה עמלו להביא את האמונה באל אחד ואת חיי המוסר לאומות העולם. כשהשם ציווה עליו לך לך מארצך וממולדתך לכאורה הוא נצטווה לעזוב את החלום/חזון שלו. אולם לאמיתו של דבר השם לא מתנגד לחזון של אברהם אבינו אלא מדריך אותו ואותנו צאצאיו כיצד להגיע אליו. נראה שאדרבה בזכות החזון של אברהם לתקן את כל העולם הוא נבחר על ידי השם להוציא ממנו העם הנבחר. מאז עם ישראל במשך אלפי שנים התבדל מהאומות כדי לבנות אומה מתוקנת. הצלחת המשימה של בניית אומה מתוקנת תביא אותנו לחזור לחזון של אברהם אבינו.
ובכן מה היה החזון שלו?
ברור שהוא שאף שכל העולם יכיר במלכותו של הקב"ה, משמעות הגיור איננה דוקא במובן של גרי צדק אלא שיהיו גרים תושבים, דהיינו מקיימים שבע מצוות בני נח-נוהגים בדרך ארץ הבסיסית המצופה מכל בני האדם בעולם. אגב, בעקבות אבינו הגדול אנו משתמשים בשפה העברית בביטוי "לעשות נפשות" במובן של לשכנע ולצרף אנשים לרעיון/חלום/שאיפה שאנו אליה שואפים.
איפה בפסוקים אנו רואים שהשם לא מתנגד לחלום אברהם ?
כשה' אומר לאברהם " וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"(בראשית יב,ג) הוא מכוון לכך שעוד יגיע היום שכל משפחות האדמה קרי כל האנושות תצטרף למהלך ולחזון של אברהם. החלום שלך אברהם מצוין עוד נגיע לשם, אבל כדי שנגיע אתה צריך לעת עתה להתבדל מהעולם.
צריך להתבונן מדוע מכנה כאן השם את כל הגוים בשם "מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" למה לא מדבר על כל הגוים או כל העמים?
לשם כך יש לברר מה היחס של התורה למסגרות הלאומיות בעולם? כבר ראינו שהחלוקה לאומות צפויה להתבטל בגאולה. ככלל אנו רואים שהמוסד "אומה" הוא סיפור כשלון ממבט אמוני/מוסרי,רוב הרוע בעולם מתבצע על ידי מדינות וצבאות. האם פירושו של דבר שחזון "אדם הוא אדם" ישתלט על העולם?? התבוננות בעולם מראה שיש ערך לא מבוטל למבנים החברתיים. חיי קהילה בכוחם לתרום רבות לישור ותיקון האדם הפרטי.הרב קוק אומר שעיקר תיקון המידות של האנשים נעוץ בחיים הקהילתיים והמשפחתיים, ולא בחיי היחיד. ואכן עינינו הרואות שעל פי רוב אנשים שלא זכו להתחתן הינם פחות מפותחים באישיותם מהנשואים וכן אנשים החיים בחוות בודדים וממעטים להיפגש עם החברה האנושית הינם יותר גסים ומגושמים. אם כן לא הלאומנות מחד תביא את העולם לתיקונו, וגם לא האינדיבידואליות מאידך תביא בשורה לאנושות.
משפחות האדמה.
השם מברך את אברהם אבינו שיתברכו בו כל משפחות האדמה. גם הנביא זכריה בעקבותיו מדבר על חזון "משפחות הארץ"(זכריה יד,יז). מה משמעות המושג הזה "משפחות האדמה"?
ה' בביטוי זה מבשר לאברהם אבינו שהעולם לעתיד לבוא יהיה מחולק למשפחות ולא לאומות כמו היום. לאחר מלחמת גוג ומגוג לא יהיו יותר צבאות בעולם, כי לא יהיה יותר מקום למלחמות. אחד המאפיינים המרכזיים לאומה הוא שלאומה יש צבא ולמשפחה אין.לפעמים יש לאומה גם דת משלה-גם הדתות פסולות על פי התורה וצפויות להתבטל. משפחה שונה מאינדבידואל שלמשפחה יש רכיב קהילתי/ציבורי ויש את הצביון שלה ולפרט אין. אין על פי התורה מטרה שכל הסגנונות והצביונות הקיימים בעולם יתבטלו, אבל לאומיות המבוססת על שנאת זרים ועל סוציומטיות לאומית תתבטל. לכן הביטוי משפחות האדמה נבחר לתאר את האנושות בגאולה השלמה.
ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו " וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" עוד לא הושלמה במלואה, היא תושג בעקבות מפלת גוג ומגוג,מפלת האומות שתהיה בקרוב בע"ה. על פי התורה עלינו להרים בעולם את דגל המשפחה- דגל המחבר את ערך חיי הפרט עם ערך הקהילה והחברה המתוקנים.
053-525-3443 |
מייל: serge@hermesh.co.il |
פוגל סרז' |