בס"ד לפרשת וירא התשפ"א
בס"ד ערב פרשת וירא התשפ"ב
אשר בחר בנו מכל העמים.
מדוע בחר השם באברהם אבינו ובזרעו אחריו להיות עם סגולה?
האם זה לא גזעני/ מתנשא לטעון שאנו העם הנבחר?
בפרשת וירא כשהקב"ה בוחר לשתף את אברהם בתכנית להפוך את סדום ובעצם מזמין ממנו 'ויכוח' הוא אומר: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְ-הוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְ-הוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו.
הסיפור עם סדום ועמורה והפיכתם חושף על הדרך חידוש עצום, אברהם אבינו נהיה כאן שותף של השם בניהול העולם. ולא רק הוא אלא גם צאצאיו אחריו, קרי עם ישראל! פלא גדול!

נקודתית בנוגע לסדום, אפשר להבין שמאוד "מענין" בשמים לראות כיצד יתייחס 'איש החסד'(או בהשראת לשון הפסוק 'איש הצדקה והמשפט') לסדום, האם בגלל שהם מקדשים את הדין הקשה ומתנגדים לכל צדקה וחסד, אברהם יצא נגדם וישמח בכליונם, או ש מידת חסדו תבקש אפילו שירחמו עליהם בשמים, כפי שאכן קרה.
אבל מדוע מדבר כאן גם על זרעו אחריו? מה אנו צאצאיו קשורים לנושא?
אולי צריך לומר, ההחלטה על סדום אם להצילם או לא, לא תחומה רק להווה, היא צריכה לשקול גם את העתיד, ולכן מדבר על בניו וביתו שאחריו. זאת אומרת צריך לראות אם יש להם עתיד, אם עם ישראל בעתיד יצליח לתקן אותם. אברהם אבינו בחר להתייחס לסוגיה דרך כמות הצדיקים הנמצאים בעיר, אם יש עשרה צדיקים, אז בעבודה קשה אפשר שתוך כמה דורות יהיה אפשר לתקן המעוות.
האם היה עתיד לסדום? לכאורה לא- הם נהפכו, אבל חז"ל אומרים שיש ולא סתם עתיד, מלך המשיח עתיד לצאת משם. זה לא עזר לסדום בכללה להינצל אבל עזר ללוט ובנותיו.
לגביהם אפשר שהסיבה אחרת אבל אברהם אבינו, הוא בוודאי נבחר מתוך ההכרה שהוא יחנך את בניו לשמור דרך השם. השם בחר באבותינו מתוך ראייה ארוכת טווח, יבוא יום שאנו נתקן את העולם, וכל הטירחה שהשם יתברך טרח למעננו לטובה. לכן בפסוק קודם נאמר: וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
פעם באיזו פגישה שאל כומר נוצרי בכיר ביותר(בן למשפחת מתבוללים) את הרב שלמה קרליבך זצ"ל (שהירציט שלו חל השבוע), האם אין זו התנשאות שאתם טוענים שאתם העם הנבחר, זה דומה לנצים ימ"ש שכך טענו והתנשאו על כל העמים. הרב קרליבך ענה לו שהקב"ה בחר בנו להיות עם סגולה כי הוא ידע שאנו משתוקקים ומתפללים שהוא יבחר בכל העמים, שכולם יהיו קדושים. בדומה לזה אמר הרב קוק שהלאומיות הישראלית שונה במהותה משאר העמים, אין בה רכיב של שנאת זרים המאפיין לאומיות בכלל האומות. הרב אורי שרקי שליט"א אומר שהמיוחד בנו שאנו העם שהכי פחות רוצה להיות נבחר מכל עם. השם בחר באב המון גויים, באברהם אוהב האדם, והחליט להוציא ממנו עם נבחר, שלא ישנא את שאר העמים אלא דוקא יחפש וירצה את טובתם והצלחתם.
אם כן אפשר שהסמיכות שהסמיכה התורה את הוויכוח על הצלת או הפיכת סדום לבחירת עם ישראל באה להראות לנו בדיוק למה השם בחר בנו. ראיתם כיצד אברהם ניסה להציל את סדום? זוהי הסיבה שאני רוצה להוציא ממנו את העם הנבחר, אני מחפש אנשים שיתאמצו להביא לתיקון והצלחה של כל העולם כולו. זו המעלה המיוחדת לישראל.
אור החיים הקדוש מבאר כאן שהכתוב מצין את החינוך שאברהם יחנך את צאצאיו, ללמד אותנו דרך השם,שאיננו חפץ במות הרשעים, ואפילו סדום הרשעה אם היה אפשר לתקנה לא היתה נהפכת. יבוא היום והוא קרוב שכל העולם יכיר בנו שאנו זרע ברך השם, ואנו נשמח שמחת עולם.
וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי יְ-הוָה תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱ-לֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ. תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ שִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה לָהֶם. כִּי אֲנִי יְ-הוָה אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה וְנָתַתִּי פְעֻלָּתָם בֶּאֱמֶת וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם. וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְ-הוָה.
שבת שלום, בעז מלט.

בס"ד לפרשת וירא התשפ"ג
שקר - מפני דרכי שלום.
האם מותר לשקר?
לא.
אבל יש יוצא מן הכלל. לדוגמא פיקוח נפש, וביתר פירוט זה מכונה בחז"ל מותר לשנות מפני דרכי שלום.
אברהם אבינו פעמיים השתמש באמירה לא נכונה, שאישתו שרה אימנו היא אחותו, גם בירידתם למצרים וגם מול אבימלך מלך פלשתים.
אמנם אברהם טורח לנמק את דבריו כשאבימלך בא אליו בטענות למה הוא משקר לו, ועונה לו שהיא כן סוג של אחותו (בת אחיו) וזה לא ממש שקר "וְגַם־אׇמְנָה אֲחֹתִי בַת־אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת־אִמִּי וַתְּהִי־לִי לְאִשָּׁה". אבל ברור שאברהם אמר כך מתוך מטרה של גניבת דעת כדי שלא ידעו שהיא אשתו. ואפילו עכשיו הוא לא מדייק ואומר אחותי בת אבי, והיא בת אחיו כי בני בנים הרי הם כבנים.
גם יצחק אבינו משחזר את השיטה בנוגע לרבקה אימנו .
ואם זה לא מספיק הרי שבפרשה שלנו אפילו ה' יתברך בעצמו משנה בשביל השלום. שרה אימנו אמרה "ואדוני זקן" ואילו כשהשם מספר לאברהם את דברי אשתו הוא אומר לו "ואני זקנתי" כדי לא לפגוע בקשר ביניהם. אין כאן סכנה ממשית רק דיבור שיכול היה לפגוע בשלום הבית, והקב"ה שינה בדיבורו כדי שלא יווצר אפילו חיכוך קטן בין אברהם ושרה.
יש בתורה עוד דוגמאות לשינויים מפני השלום וגם בחז"ל.
אבל יש גם דוגמאות הפוכות .
מסופר בגמרא על רב שהיה מבקש מאשתו שתכין לו מאכל מסוים והוא הייתה 'דווקא' מכינה מאכל אחר, הדבר חזר על עצמו פעמים רבות. בשלב מסוים רבי חייא בנו מצא פטנט וכל פעם שאביו רצה מאכל מסוים והיה שולח אותו לומר לאימו, הוא היה אומר לאמו שם של מאכל אחר באופן שהיא הייתה עושה לבעלה את מה שבאמת הוא רצה לאכול. כשרב גילה זאת שהשינוי לטובה שהוא מקבל סוף סוף את מה שהוא מבקש, הוא בעצם תחבולה של בנו, הוא שמח מחד על חכמת בנו וכנראה לקח מזה עצה לעצמו לשנות בעצמו לאשתו בדיבורו , כדי לקבל באמת את מה שהוא רוצה ממנה שתכין, אבל מאידך הוא אסר על בנו לעשות כן. צריך עיון למה מעשה זה של רבי חייא לא נכון והלא ראינו שמשנים בדיבור בשביל השלום?
נאמרו בזה כמה חילוקים:
רב שקיבל ברוח טובה את השינויים של אשתו לא ראה צורך בזה שבנו ישנה את דיבורו ולכן אמר לו להפסיק זאת, אבל כשאנו לא יודעים מה תהיה ההשפעה ויש חשש שאמירת הדברים כהויתם תגרום לפגיעה בשלום אז מותר לשנות.
עוד אמרו שכאן מדובר בהנהגה יום יומית של רבי חייא שהיה משנה את דברי אביו, וזה דבר הרבה יותר מזיק מאמירה חד פעמית. שלא נהיה חלילה בכלל "לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר"(ירמיהו ט,ד).
עוד יש לחלק שאברהם אבינו הקפיד בכל אופן שמהפה שלו לא יצא דבר שקר, אפילו שהוא ידע שהצד השני יבין כך, אבל עדיין להגיד בפה שקר ממש זה יותר חמור.
ועוד שלרב היה פתרון אחר בלי לשקר, שעל ידו גם אשתו תעשה את מבוקשה וגם בנו לא יצטרך לשקר, והפיתרון הוא על ידי שרב בעצמו ישנה בדיבורו, ולכן כשישנה אפשרות אחרת לפתור את המחלוקת בלי שקר בודאי אין הצדקה לומר דבר שקר.(אם רב בעצמו ישנה את דיבורו-אין בכך שקר, כי הוא לא יאמר מה רצונו לאכול אלא מה מבוקשו לאכול, לעומת בנו שהיה אומר שקר "אבא ביקש לאכול כך וכך" ולא היה כך).
אלא שעדיין קשה, כי ביחס לרבונו של עולם, קשה להבין דבר כזה שכביכול הוא לא אומר אמת.
כבר שאל שאלה זאת ה
אגרא דכלא
במתק דבריו וזה לשונו:
"והדבר הזה יתמה לבב אנוש איך אפשר הדבר שהש"י יאמר דבר שלא היה מעולם, אפילו אם נאמר מאה פעמים מפני השלום שינה, לא יכיל הרעיון ולא יתקבל בדמיון השכל אפשרות הענין הזה. "
עונה האגרא דכלא ומאיר את הדברים אחרת, כששרה אימנו אומרת ואדני זקן היא מתכוונת בעצם אדוני לריבונו של עולם.
מה הכוונה זקן? מבאר האגרא דכלא וזה לשונו:
"הוא הוא שברא העולם והוא עד היום, ואם כן יחשב ח"ו לחסרון שידוד המערכה, שיהרס מלאכת המערכת אשר פעל ועשה שדבר כזה יארע אם יעשה אומן אחד מלאכה, ואחר כך יבא אחר ויהרס מלאכתו הראשון, אבל אדוני השי"ת זקן הוא היה והוא הוה כעת, בודאי אין מהראוי שיהרס מלאכתו, רק יהיה הכל בהנהגת הטבע כסדר."
ז"א שרה אימנו חשבה שהקב"ה ברא העולם כדי שהעולם יתנהל כפי החוקים שהשם הטביע בו ובטח אין רצונו לשנות סדרי בראשית. ואז הקב"ה אומר לאברהם אבינו " וַאֲנִי זָקַנְתִּי" נמצא שהוא לא שינה כלום מדבריה,היא אמרה שה' זקן וכך הוא אמר לאברהם.
האגרא דכלא מישב יפה את שאלתנו, הקב"ה אכן לא שינה את לשונו.
אבל עדיין בפשט זה לא ברור, וכיצד מיישבים את דברי חז"ל שאמרו שה' שינה בלשונו?
דבר ראשון צריך לומר כאן, שהקב"ה לא שינה מהאמת, כמו שאברהם אמנם אמר אחותי, אבל התכוון אחייניתי, כך הקב"ה אמר ואני זקנתי, והתכוון על עצמו,
יותר מכך באמת בתוך טענתה של שרה, ואדוני זקן היה מונח העומק שכביכול רבש"ע מתנהג בהנהגה של זקנה, ולא ישנה מהטבע לעשות להם נס כל כך גדול, ולכן אמר הקב"ה ואני זקנתי, שרה אימנו בענוותנותה לא ראתה את משפחתה חשובה כל כך שהשם ישנה סדרי בראשית בשבילם, והקב"ה בא ללמדנו שלצורך גדול הוא כן משנה סדרי בראשית,והולדת יצחק הוא צורך גדול.

לסיכום: אנו רואים מהתנהלות הקב"ה,אבותינו הקדושים וחז"ל כמה אנו צריכים מחד להזהר ולא להוציא דבר שקר מפינו ומצד שני כמה חשוב השלום, כמה אנו צריכים להזהר בלשוננו שלא לגרום חלילה לפגיעה בשלום בית של בית ישראל.
לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת יְ-הוָה אֲלַמֶּדְכֶם. מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.  סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.(תהלים לד)
שבת שלום, בעז מלט.


בס"ד לפרשת וירא התשפ"ד

פרשת וירא פותחת בתיאור חם "וַיֵּרָא אֵלָיו יְ-הֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח־הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"
ההמשך מתאר כניסה של מלאכים מחופשים לערבים לאוהל של אברהם,על הכנסת האורחים ועל הבשורה הגדולה שהם מביאים לאברהם ושרה על הילד, בן זכר שיוולד להם, כעת חיה בשנה הבאה. אבל למה חשוב לספר לנו שהיה אז יום חם?
חז"ל כבר שאלו זאת וכך מובא בתלמוד, וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום. מאי כחום היום ? אמר רבי חמא בר' חנינא אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה, ובא הקב"ה לשאול באברהם. הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה כדי שלא יטריח אותו צדיק באורחים (מסכת בבא מציעא פו ע"ב)
יש כאן כמה דברים לא ברורים, א. למה הקב"ה צריך לבוא לאברהם אבינו לשאול בשלומו? ב. אם הקב"ה מחמם את העולם שאברהם לא יטרח באורחים, למה הוא מטריח אותו לארח מלאכים?
הרמב"ן מבאר את פשר הפגישה הזו של אברהם אבינו עם הקב"ה ואומר:
וזה גילוי השכינה אליו למעלה וכבוד לו כענין שבא במשכן ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם (ויקרא ט כג) כי מפני השתדלותם במצות המשכן זכו לראיית השכינה, ואין גלוי השכינה כאן וכאן לצוות להם מצוה או לדבור כלל אלא גמול המצוה הנעשית כבר, ולהודיע כי רצה האלהים את מעשיהם כענין שנאמר (תהלים יז טו) אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך, וכן ביעקב אמר (בראשית ל״ב:ב׳) ויפגעו בו מלאכי אלהים ואין שם דבור ולא שחדשו בו דבר רק שזכה לראיית מלאכי עליון וידע כי מעשיו רצויים, וכן היה לאברהם בראיית השכינה זכות והבטחה…(רמב"ן על הפסוק)
מדברי הרמב"ן למדנו שישנם שני סוגים של התגלות ה' לאדם: הסוג הראשון כדי לצוות את האדם בדבר מה והסוג השני הינו תכליתי ולא אמצעי, והמטרה שלו הוא: לגלות את חיבת השם לאותו אדם.
אור החיים הקדוש מרחיב עוד יותר את היריעה ואומר:
ונראה כי כוונת הכתוב הוא שבא להודיע שהשרה ה' שכינתו עליו ונעשה מרכבה לשכינה, ותמצא שאמרו ז"ל (ב"ר פמ"ז) שהאבות מרכבה לשכינה. והוא אומרו וירא אליו ה' שגילה ה' שכינתו אליו, ולזה הקדים תיבת אליו להזכרת ה' לומר שנתגלית עליו השכינה מה שלא נשמע באומרו וירא ה' אליו כי ה' יפסיק בין הגילוי למתגלה בו והבן. ולזה תמצא שלא נאמר עוד וירא בכל הנבואות הנאמרות לאברהם אחרי זאת אלא ויאמר ה' כי מצוי הוא לפניו עטרה לראשו:... עוד ירצה כי באמצעות המילה נראה ה' אליו בשלמות כללות אור עליון, כי יש בבחינת הראיה ברוך הוא הדרגות זו למעלה מזו ומה שהשיג אחר המילה היא נבואה שלימה, וזה הודיענו הכתוב באומרו וירא אליו ה' ולא אמר וירא ה' אליו שנתכוון לומר כי מה שהגיע מהראיה אליו היא כל בחינת הוי"ה שם הנכבד ולזה הקדים אליו ואחר כך הזכיר המושג מה שלא היה נשמע אם היה מקדים להזכיר השם קודם שיזכיר תיבת אליו ודו"ק:

הרב חרל"פ זצ"ל מבאר את השינוי שהתחולל באברהם אבינו כאשר עשה ברית מילה, "שמקודם היתה קדושתו רק מחמת הטוב שעשה, אבל אחר כך בגלל שנתקדש קדושה עצמית בגלל זה זכה לפעול טוב." (מי מרום בראשית מאמר כה)
פירוש: בהתחלה בזכות זה שהוא עשה מעשים טובים הוא קיבל להשיג קדושה, ומאז שעשה ברית מילה ההפך, בזכות שהוא השיג קדושה, הוא זכה לעשות מעשים טובים.
ממשיך הרב חרל"פ ומבאר שכאן שה' בא לאברהם לא על מנת לצוות עליו משהו, אלא בא ה' לחדש לו התגלות כללית התגלות - בבחינת כנסת ישראל.(שם מאמר כז)
למדנו עד כאן, בזכות עלייתו של אברהם אבינו לארץ ובזכות ברית המילה הוא זכה לקבל נבואה תכליתית בה עצם המפגש עם הקב"ה הוא עצמו המטרה, מטרה שמשמעותה להיות מרכבה לשכינה,מטרה שזכה בה לנבואה שלמה שתלוה אותו מכאן והילך לכל חייו.
עכשיו ניגש לשאלות הטמפרטורות הגבוהות ששררו באותו היום, ולהבנה מדוע ה' מטריח את אברהם החולה לארח מלאכים?
עונה הרב חרל"פ "אבל מפני שאז באה ההתגלות הכללית שהיא ההתגלות של כנסת ישראל כפי מה שתתגלה ותצא לפועל לעתיד לבוא בעת התיקון, שתשוב ההויה כולה לתיקונה ולשכלולה כמו לפני החטא ועוד יותר, ברז "אשת חיל עטרת בעלה" (משלי יב,ד) ובאמת הגיע אז גם הזמן של יציאת חמה מנרתיקה שהוא כלפי מה שבששת ימי המעשה נאמר "וירא אלהים את האור כי טוב" (בראשית א,ד), ראה שאין העולם כדאי הוא לו עמד וגנזו לעתיד לבוא (חגיגה יב). ובו ביום שהגיע אברהם לגילוי ההתגלות הכללית - הוציא הקב"ה אז את האור מגנזיו ויצאה חמה מנרתיקה.
למדנו שחום היום שזכה לו אברהם אבינו קשור בקשר הדוק עם הפיכתו למרכבה לשכינה, עם מדרגת הנבואה שזכה לה בשלב זה. מדרגה זו כבר פטרה אותו מהצורך להתעסק בהכנסת אורחים, בבחינת מצות בטלות לעתיד לבוא, כי הטבע כבר מתוקן ולא צריך למצוות. אמנם אברהם אבינו רץ וטרח בהכנסת אורחים למרות זאת, כי זה כבר נהיה הטבע שלו.
המסקנה שנוגעת אלינו: שכך גם יהיה בגאולה השלמה ,ה' יוציא חמה מנרתיקה ומצוות יהיו בטלות -יסתיימו התיקונים, אבל הטבע שלנו יגרום לנו להמשיך ולעשות את הטוב בטבעיות ללא ציווי על כך. האתגר שלנו לפני שה' מוציא חמה מנרתיקה, הוא לבנות בית לאורות, להכין כלים כדי שהאור הגדול שיאיר בעולם לא יזיק לנו חלילה כמו סדום ועמורה שהוצאת חמה מנרתיקה הביאה עליהם גפרית ומלח, אלא יהיה לנו לצדקה ומרפא. וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ…(מלאכי ג,כ)

בס"ד לפרשת וירא התשפ"ה























053-525-3443

מייל: serge@hermesh.co.il

פוגל סרז'