בס"ד לפרשת אחרי מות התשפ"א
בס"ד לפרשת אחרי מות התשפ"ב
בס"ד לפרשת אחרי מות התשפ"ג
בס"ד לפרשת אחרי מות התשפ"ד
האם אהרן הכהן נבחר להיות הכהן הגדול למרות ה"שותפות" שלו בחטא העגל, הוא הצליח לקבל את התפקיד כי משה רבינו התפלל עליו והוא עצמו גם עשה תשובה או שבחירתו היתה דוקא בזכות החטא שלו?
לשם מה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים, האם לנצל את קרבת ה' המיוחדת ליום זה על מנת לכפר על חטאי ועוונות עם ישראל? האם הוא נכנס כדי לנצל את הכפרה שה' מכפר על עוונות עם ישראל ביום קדוש זה על מנת לזכות לקרבת ה', לשפר את החיבור של עם ישראל והקב"ה, לעורר אהבת דודים?
בפשיטות יש אמת בשני הצדדים יש ביום הקדוש הזה גם הזדמנות לכפר על חטאי עם ישראל ולשם כך נועדה עבודת הכהנים לממש את ההזדמנות, לראות כיצד השני מלבין ולהתפלל שיהפוך כולו לבן. מצד שני זהו יום המסוגל להתקשרות מיוחדת בין ה' יתברך ועם ישראל ולא בכדי נבחר יום זה לנתינת הלוחות לעם ישראל, הלא הם כעין שטר הכתובה שלנו עם ה' יתברך. ועבודת התשובה עם הסליחה המתלווה אליה יוצרת הזדמנות פז לחדש את ההתקשרות שלנו עם ה'.
אחרי שהבנו שיש אמת בשני הצדדים שומה עלינו למצוא את הצלע השלישית, להבין ולראות כיצד הנפילות חוץ מנזקים גם הביאו תועלת. הן הכשירו והכינו אותנו להגיע להתקשרות יותר עמוקה עם ה'. כשם שמריבות בין בני זוג יכולות להפוך הזדמנויות לשיפור וחיזוק הקשר הזוגי, לחידוש אהבה שמעט שככה, להפנמה שאנו אהובים אפילו שעשינו כמה דברים פחות יפים. ביום הכיפורים אנו לא רק מנצלים את הרחמים והכפרה ששופעים עלינו ממרומים כדי להגיע לקירבה יותר גבוהה לבעל הרחמים, אנו גם מנצלים את החטאים, מהפכים את הזדונות לזכויות. אנו לומדים למצוא את הטוב שהיה טמון עמוק בתוך הנפילות.
כמובן שהיהדות מתנגדת ללכת בדרך זו לכתחילה, אסור לנו ליפול על מנת לקום, לחטוא על מנת לשוב. אבל לאחר מעשה,רק לאחר מעשה אנו רשאים להביט לראות כיצד גם מכל הנפילות אנו עושים עליות, כיצד כפרת החטאים וחידוש אהבת היושב במרומים דבר אחד הם, וכל מסיבות החיים הוליכו אותנו לקראת זה.
יסוד זה יכול לתת לנו מבט נוסף מדוע נבחר אהרן להיות הכהן הגדול,בזכות החטא. או אולי יותר מדויק לומר בזכות הרגשת השותפות שלו בחטא, הרגשת הבושה שבאה איתה, הענווה והרצון להתקרב לה'.
יסוד זה גם יכול לתת לנו הבנה מדוע קרבנות החטאת והאשם נקראים קדשי קדשים, כיצד זה שקרבן שכל עניינו הוא לכפר על חטאים שעשינו פתאום יחשב לקודש קדשים?
העניין הוא שבעקבות החרטה והתשובה שעשינו,יחד עם הבאת הקרבן לכפרה, גם מאירה הארה עליונה ביותר שמגלה את נוכחות השם כאן בעולם המעשה, אפילו כשחשבנו שאת פי השם אנו הימרנו. קודש קדשים נקראת הקדושה המתגלה כאן בארץ דוקא. בהבאת קרבנות החטאת והאשם אנו גם חושפים ש 'אין אתר פנוי ממנו כלל'.
מבט זה יכול לעזור לנו להבין מדוע נבחר דווקא עם ישראל להיות עם ה', הלה היה גלוי וידוע לפניו שאנו נחטא, אז נכון שאי אפשר לטעון "בגלל שעם ישראל חטא הוא הוחלף באומה אחרת", כי זה היה ידוע מראש וה' בחר בנו למרות שהוא ידע שנחטא, אבל בכל אופן למה השם בחר כזה עם?
חז"ל מביאים שאם עם ישראל לא היה מקבל את התורה הוא היה מחריב את כל העולם כולו. מה הן באים לומר בזה?
חיבור אמיתי בין שמיים וארץ יכול לעשות רק עם שאילולא קבלת התורה הוא היה כוח מהרס ומחריב את העולם, עם שלא מוכן להשלים עם העולם הזה כמו שהוא מצד אחד. ומצד שני זהו עם שאפילו שקיבל את התורה, זכה לנבואה, זכה לעמוד על הר סיני זכה להשגות רוחניות ששום עם בעולם לא זכה להם, ולמרות זאת הוא חוטא. למה הוא חוטא? אפשר לתת לזה כל מיני הסברים אבל בעומק של הדבר יש כאן רצון לא להתנתק מהעולם הזה ורצון לגלות את עומק האהבה שביננו לבין דודנו, אהבה שמסוגלת לכסות על כל פשעים. כמובן שהעם בו השם בחר עוד יעשה תשובה ותיקון גדול והראשונות לא יזכרו עוד.
מבט זה נותן לנו פתח להבין כיצד זה שרבי עקיבא שזכה להעמיד את כל תורה שבעל פה , בצעירותו אמר "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור". או להבין מדוע זכה דוקא לוי מכל בני יעקב אבינו להיות זה שממנו יצא שבט הכהנים והלוויים עובדי השם. או להבין מדוע לאחר חטא העגל כשמשה רבינו עומד בתחנונים על ישראל הוא מעיז לבקש בקשות מאת השם שלפני כן הוא לא ביקש,בקשות שמגלות את אהבת ה' אלינו. או להבין מדוע בסקר שנערך באירופה לפני כמה שנים בו נשאלו האנשים איזו מדינה הינה המסוכנת ביותר לשלום העולם ומדינת ישראל זכתה במקום הראשון,הידד!
שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּי-הוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּא-לֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.
(ישעיה סא,י)
האם אהרן הכהן נבחר להיות הכהן הגדול למרות ה"שותפות" שלו בחטא העגל, הוא הצליח לקבל את התפקיד כי משה רבינו התפלל עליו והוא עצמו גם עשה תשובה או שבחירתו היתה דוקא בזכות החטא שלו?
לשם מה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים, האם לנצל את קרבת ה' המיוחדת ליום זה על מנת לכפר על חטאי ועוונות עם ישראל? האם הוא נכנס כדי לנצל את הכפרה שה' מכפר על עוונות עם ישראל ביום קדוש זה על מנת לזכות לקרבת ה', לשפר את החיבור של עם ישראל והקב"ה, לעורר אהבת דודים?
בפשיטות יש אמת בשני הצדדים יש ביום הקדוש הזה גם הזדמנות לכפר על חטאי עם ישראל ולשם כך נועדה עבודת הכהנים לממש את ההזדמנות, לראות כיצד השני מלבין ולהתפלל שיהפוך כולו לבן. מצד שני זהו יום המסוגל להתקשרות מיוחדת בין ה' יתברך ועם ישראל ולא בכדי נבחר יום זה לנתינת הלוחות לעם ישראל, הלא הם כעין שטר הכתובה שלנו עם ה' יתברך. ועבודת התשובה עם הסליחה המתלווה אליה יוצרת הזדמנות פז לחדש את ההתקשרות שלנו עם ה'.
אחרי שהבנו שיש אמת בשני הצדדים שומה עלינו למצוא את הצלע השלישית, להבין ולראות כיצד הנפילות חוץ מנזקים גם הביאו תועלת. הן הכשירו והכינו אותנו להגיע להתקשרות יותר עמוקה עם ה'. כשם שמריבות בין בני זוג יכולות להפוך הזדמנויות לשיפור וחיזוק הקשר הזוגי, לחידוש אהבה שמעט שככה, להפנמה שאנו אהובים אפילו שעשינו כמה דברים פחות יפים. ביום הכיפורים אנו לא רק מנצלים את הרחמים והכפרה ששופעים עלינו ממרומים כדי להגיע לקירבה יותר גבוהה לבעל הרחמים, אנו גם מנצלים את החטאים, מהפכים את הזדונות לזכויות. אנו לומדים למצוא את הטוב שהיה טמון עמוק בתוך הנפילות.
כמובן שהיהדות מתנגדת ללכת בדרך זו לכתחילה, אסור לנו ליפול על מנת לקום, לחטוא על מנת לשוב. אבל לאחר מעשה,רק לאחר מעשה אנו רשאים להביט לראות כיצד גם מכל הנפילות אנו עושים עליות, כיצד כפרת החטאים וחידוש אהבת היושב במרומים דבר אחד הם, וכל מסיבות החיים הוליכו אותנו לקראת זה.
יסוד זה יכול לתת לנו מבט נוסף מדוע נבחר אהרן להיות הכהן הגדול,בזכות החטא. או אולי יותר מדויק לומר בזכות הרגשת השותפות שלו בחטא, הרגשת הבושה שבאה איתה, הענווה והרצון להתקרב לה'.
יסוד זה גם יכול לתת לנו הבנה מדוע קרבנות החטאת והאשם נקראים קדשי קדשים, כיצד זה שקרבן שכל עניינו הוא לכפר על חטאים שעשינו פתאום יחשב לקודש קדשים?
העניין הוא שבעקבות החרטה והתשובה שעשינו,יחד עם הבאת הקרבן לכפרה, גם מאירה הארה עליונה ביותר שמגלה את נוכחות השם כאן בעולם המעשה, אפילו כשחשבנו שאת פי השם אנו הימרנו. קודש קדשים נקראת הקדושה המתגלה כאן בארץ דוקא. בהבאת קרבנות החטאת והאשם אנו גם חושפים ש 'אין אתר פנוי ממנו כלל'.
מבט זה יכול לעזור לנו להבין מדוע נבחר דווקא עם ישראל להיות עם ה', הלה היה גלוי וידוע לפניו שאנו נחטא, אז נכון שאי אפשר לטעון "בגלל שעם ישראל חטא הוא הוחלף באומה אחרת", כי זה היה ידוע מראש וה' בחר בנו למרות שהוא ידע שנחטא, אבל בכל אופן למה השם בחר כזה עם?
חז"ל מביאים שאם עם ישראל לא היה מקבל את התורה הוא היה מחריב את כל העולם כולו. מה הן באים לומר בזה?
חיבור אמיתי בין שמיים וארץ יכול לעשות רק עם שאילולא קבלת התורה הוא היה כוח מהרס ומחריב את העולם, עם שלא מוכן להשלים עם העולם הזה כמו שהוא מצד אחד. ומצד שני זהו עם שאפילו שקיבל את התורה, זכה לנבואה, זכה לעמוד על הר סיני זכה להשגות רוחניות ששום עם בעולם לא זכה להם, ולמרות זאת הוא חוטא. למה הוא חוטא? אפשר לתת לזה כל מיני הסברים אבל בעומק של הדבר יש כאן רצון לא להתנתק מהעולם הזה ורצון לגלות את עומק האהבה שביננו לבין דודנו, אהבה שמסוגלת לכסות על כל פשעים. כמובן שהעם בו השם בחר עוד יעשה תשובה ותיקון גדול והראשונות לא יזכרו עוד.
מבט זה נותן לנו פתח להבין כיצד זה שרבי עקיבא שזכה להעמיד את כל תורה שבעל פה , בצעירותו אמר "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור". או להבין מדוע זכה דוקא לוי מכל בני יעקב אבינו להיות זה שממנו יצא שבט הכהנים והלוויים עובדי השם. או להבין מדוע לאחר חטא העגל כשמשה רבינו עומד בתחנונים על ישראל הוא מעיז לבקש בקשות מאת השם שלפני כן הוא לא ביקש,בקשות שמגלות את אהבת ה' אלינו. או להבין מדוע בסקר שנערך באירופה לפני כמה שנים בו נשאלו האנשים איזו מדינה הינה המסוכנת ביותר לשלום העולם ומדינת ישראל זכתה במקום הראשון,הידד!
שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּי-הוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּא-לֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.
(ישעיה סא,י)
בס"ד לפרשת אחרי מות התשפ"ה
בס"ד למה אסורה הכניסה לקודש בכל עת?
חטאם של נדב ואביהו ביום חנוכת המשכן ושרפתם הביאה אותנו להכיר דין שלא נאמר קודם לכן, איסור של הכהנים להכנס לקודש הקדשים בכל עת מלבד הכהן הגדול ביום הכיפורים. וכך מובא בפרשה "וַיֹּאמֶר יְ-הוָה אֶל־מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל־יָבֹא בְכָל־עֵת אֶל־הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל־פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל־הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל־הַכַּפֹּרֶת׃"(תחילת פרשת אחרי מות)
יש מקום להסתפק האם המעשה של נדב ואביהו חשף את הבעיה /הסכנה שיש בכניסה לקה"ק, או להפך חשף את ההיתר והאפשרות שישנה דרך לכהן הגדול להכנס פנימה ביום הכיפורים.
אם נלך על הדרך הראשונה מבאר לנו 'אגרא דכלה' שהשם יתברך גילה למשה רבינו שלא יחשוב שיש לאהרן הכהן איזה חיסרון שבגינו הוא לא יכול להכנס פנימה, אלא מותם של נדב ואביהו חשף את הסכנה שיש במקום ואת מעלתם הם, וכך הוא כותב
" שלא יחשוב משה שח"ו איזה שמץ נמצא באהרן שאינו ראוי לגשת אל הקודש כי אם ביום המקודש שנתכפר העון. לזה הקדים הש"י דבורו למשה אחרי מות שני בני אהרן, ומה היה הדבור הוא שהודיעו הש"י סיבת מיתתם הוא בקרבתם לפני י"י וכו', היינו שנתקרבו מאוד אל פני י"י ונתבטלו ממציאתם מרוב השגתם וחשקם להדבק במקורם, וגעלה נפשם את בשרם ונדבקו בקונם (עיין באור החיים), ומזה הבין משה אדונינו דסיבת המניעה לאהרן מגשת בכל עת אל הקודש הוא לבל יתבטל ממציאותו מרוב תשוקתו, רק ביום המקודש שישנו בו תוספת [נשמה יתירה מבחינת] חיה, ויש בו כח לסבול בהירות יותר ולעמוד בהיכל ולא יתבטל, והבן כי קצרתי:"(אגרא דכלה)
נראה מדבריו שיש בקודש הקודשים כזו הרגשת נוכחות השכינה וקרבת השם שאם יכנס לשם אדם שהוא אוהב השם גדול כמו אהרון הכהן או אחד מבניו הכהנים אזי השילוב של אהבת השם וגודל השכינה יביאו אותו לפריחת נשמתו כשם שנדב ואביהו פרחה נשמתם. על כן אמר הכתוב שמתו בקרבתם לפני ה' , הם היו קרובים מידי לה' מכדי שיצליחו להמשיך לחיות בעולם הזה.
אבל כיצד משה רבינו לא קיבל אזהרה כזו והוא רשאי להכנס אל הקודש פנימה כפי רצונו? גם כיצד הותר לאנשי בדק הבית להכנס פנימה בעת הצורך?
על אנשי התחזוקה יותר קל להבין כיצד יוכלו להכנס אפילו יהיו אוהבי השם גדולים, כי הם טרודים במלאכתם, ומלאכתם ענינה תיקון הכלים והקירות בכך הם שומרים על חיבורם לעולם הזה ועל ידי כך לא מתים.
משה רבינו בוודאי היה אוהב השם גדול ולמרות זאת יכל להכנס פנימה מבלי למות, כיצד ?
נראה שיש הבדל בין משה לאהרן ובניו. משה ניחן במידת הענווה בייחוד והם ניחנו במידת האהבה ביחוד. כל אחד כפי יעודו, משה שנועד להיות מקבל התורה היה צריך את כלי הקיבול הכי גדול שיש וזו מידת הענווה. אהרון הכהן שנועד לשרת הקודש ולקשר בין ישראל לאבינו שבשמיים היה צריך להיות אוהב ישראל גדול ואוהב השם גדול ולכן הוא צריך זהירות רבה בכניסתו לקודש פנימה.
אם נלך על הדרך השניה, מותם של נדב ואביהו דוקא חשף שיש יכולת לאהרן הכהן ובניו להכנס אל הקודש פנימה כמובן בתנאים מסוימים. הם"נשכבו על הגדר" פרצו את הדרך אמנם שלמו בחייהם אבל אחריהם כבר אפשר להכנס אל הקודש.
וכך כותב אור החיים הקדוש באחת מהדרכים שהוא מציע
"אכן לצד מה שהודיענו הכתוב שבעון העגל מתו שני בני אהרן דכתיב (עקב ט כ) ובאהרן התאנף ה' להשמידו ואתפלל וגו' ופירשו רז"ל (ויק"ר פ"ז) להשמידו זה מיתת הבנים והועילה תפלתו של משה מחצה, הא למדת כי שני בני אהרן בעון העגל מתו ומזבח כפרה היו המה לאביהם, ולא תקשה והלא אמרו (תו"כ כאן) שמתו לצד עון הקריבה למאן דאמר ולמאן דאמר על ההקרבה. יש לומר שאם לא היה עון אביהם היה ה' שומר רגלי חסידיו… וזה גרם שלא נשמרו רגלי חסידיו ושגגו בקריבה והקרבה, ונתקדש בהם הבית:..ועל פי הדברים האלה נוכל לומר כי לא הוכשר אהרן להיות ראוי לבא אל בית חצר המלך פנימה אלא באמצעות מזבח כפרה של הבנים בניו ונמחה רושם חטא העגל, אבל זולת זה לא הוכשר אהרן למעלה עצומה לעמוד במקום מופלא ובזה יתישב הכתוב על נכון. וידבר ה', ומודיע הכתוב כי הדיבור הנאמר בענין בזאת יבא אהרן אל הקודש לא נכשר אהרן למעלה זו אלא אחרי מות שני בני אהרן ונמחה חטאו. ודקדק לומר בני אהרן כאן רומז כפרת עון אביהם שבזה הושלם להיות ראוי להאמור בענין כמו שפירשתי. ובזה נתן הכתוב טעם למה לא צוה ה' את הדבר הזה עד הנה, כי מקודם לא היה מוכשר אהרן לזה,.."( אור החיים)
אלו ואלו דברי א-לוהים חיים, המעשה של נדב ואביהו חשף מחד את הסכנה להכנס לקודש פנימה, ומאידך הם פרצו דרך ובזכותם יכולים הכהנים הגדולים להכנס פנימה מבלי למות על פי התנאים שקבעה התורה. יש כאן תורה גדולה את העבודה המיוחדת הזו צריכים לעשות אוהבי השם ואוהבי ישראל גדולים. דווקא בגלל זה הכניסה הזו מסוכנת להם, והם צריכים להקפיד על דינים שונים ותזמון מיוחד- יום הכיפורים כדי להצליח במשימה. שנזכה לראות בקרוב בבנין אריאל ובתשועת ישראל בעזרת האל.
בס"ד למה אסורה הכניסה לקודש בכל עת?
חטאם של נדב ואביהו ביום חנוכת המשכן ושרפתם הביאה אותנו להכיר דין שלא נאמר קודם לכן, איסור של הכהנים להכנס לקודש הקדשים בכל עת מלבד הכהן הגדול ביום הכיפורים. וכך מובא בפרשה "וַיֹּאמֶר יְ-הוָה אֶל־מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל־יָבֹא בְכָל־עֵת אֶל־הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל־פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל־הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל־הַכַּפֹּרֶת׃"(תחילת פרשת אחרי מות)
יש מקום להסתפק האם המעשה של נדב ואביהו חשף את הבעיה /הסכנה שיש בכניסה לקה"ק, או להפך חשף את ההיתר והאפשרות שישנה דרך לכהן הגדול להכנס פנימה ביום הכיפורים.
אם נלך על הדרך הראשונה מבאר לנו 'אגרא דכלה' שהשם יתברך גילה למשה רבינו שלא יחשוב שיש לאהרן הכהן איזה חיסרון שבגינו הוא לא יכול להכנס פנימה, אלא מותם של נדב ואביהו חשף את הסכנה שיש במקום ואת מעלתם הם, וכך הוא כותב
" שלא יחשוב משה שח"ו איזה שמץ נמצא באהרן שאינו ראוי לגשת אל הקודש כי אם ביום המקודש שנתכפר העון. לזה הקדים הש"י דבורו למשה אחרי מות שני בני אהרן, ומה היה הדבור הוא שהודיעו הש"י סיבת מיתתם הוא בקרבתם לפני י"י וכו', היינו שנתקרבו מאוד אל פני י"י ונתבטלו ממציאתם מרוב השגתם וחשקם להדבק במקורם, וגעלה נפשם את בשרם ונדבקו בקונם (עיין באור החיים), ומזה הבין משה אדונינו דסיבת המניעה לאהרן מגשת בכל עת אל הקודש הוא לבל יתבטל ממציאותו מרוב תשוקתו, רק ביום המקודש שישנו בו תוספת [נשמה יתירה מבחינת] חיה, ויש בו כח לסבול בהירות יותר ולעמוד בהיכל ולא יתבטל, והבן כי קצרתי:"(אגרא דכלה)
נראה מדבריו שיש בקודש הקודשים כזו הרגשת נוכחות השכינה וקרבת השם שאם יכנס לשם אדם שהוא אוהב השם גדול כמו אהרון הכהן או אחד מבניו הכהנים אזי השילוב של אהבת השם וגודל השכינה יביאו אותו לפריחת נשמתו כשם שנדב ואביהו פרחה נשמתם. על כן אמר הכתוב שמתו בקרבתם לפני ה' , הם היו קרובים מידי לה' מכדי שיצליחו להמשיך לחיות בעולם הזה.
אבל כיצד משה רבינו לא קיבל אזהרה כזו והוא רשאי להכנס אל הקודש פנימה כפי רצונו? גם כיצד הותר לאנשי בדק הבית להכנס פנימה בעת הצורך?
על אנשי התחזוקה יותר קל להבין כיצד יוכלו להכנס אפילו יהיו אוהבי השם גדולים, כי הם טרודים במלאכתם, ומלאכתם ענינה תיקון הכלים והקירות בכך הם שומרים על חיבורם לעולם הזה ועל ידי כך לא מתים.
משה רבינו בוודאי היה אוהב השם גדול ולמרות זאת יכל להכנס פנימה מבלי למות, כיצד ?
נראה שיש הבדל בין משה לאהרן ובניו. משה ניחן במידת הענווה בייחוד והם ניחנו במידת האהבה ביחוד. כל אחד כפי יעודו, משה שנועד להיות מקבל התורה היה צריך את כלי הקיבול הכי גדול שיש וזו מידת הענווה. אהרון הכהן שנועד לשרת הקודש ולקשר בין ישראל לאבינו שבשמיים היה צריך להיות אוהב ישראל גדול ואוהב השם גדול ולכן הוא צריך זהירות רבה בכניסתו לקודש פנימה.
אם נלך על הדרך השניה, מותם של נדב ואביהו דוקא חשף שיש יכולת לאהרן הכהן ובניו להכנס אל הקודש פנימה כמובן בתנאים מסוימים. הם"נשכבו על הגדר" פרצו את הדרך אמנם שלמו בחייהם אבל אחריהם כבר אפשר להכנס אל הקודש.
וכך כותב אור החיים הקדוש באחת מהדרכים שהוא מציע
"אכן לצד מה שהודיענו הכתוב שבעון העגל מתו שני בני אהרן דכתיב (עקב ט כ) ובאהרן התאנף ה' להשמידו ואתפלל וגו' ופירשו רז"ל (ויק"ר פ"ז) להשמידו זה מיתת הבנים והועילה תפלתו של משה מחצה, הא למדת כי שני בני אהרן בעון העגל מתו ומזבח כפרה היו המה לאביהם, ולא תקשה והלא אמרו (תו"כ כאן) שמתו לצד עון הקריבה למאן דאמר ולמאן דאמר על ההקרבה. יש לומר שאם לא היה עון אביהם היה ה' שומר רגלי חסידיו… וזה גרם שלא נשמרו רגלי חסידיו ושגגו בקריבה והקרבה, ונתקדש בהם הבית:..ועל פי הדברים האלה נוכל לומר כי לא הוכשר אהרן להיות ראוי לבא אל בית חצר המלך פנימה אלא באמצעות מזבח כפרה של הבנים בניו ונמחה רושם חטא העגל, אבל זולת זה לא הוכשר אהרן למעלה עצומה לעמוד במקום מופלא ובזה יתישב הכתוב על נכון. וידבר ה', ומודיע הכתוב כי הדיבור הנאמר בענין בזאת יבא אהרן אל הקודש לא נכשר אהרן למעלה זו אלא אחרי מות שני בני אהרן ונמחה חטאו. ודקדק לומר בני אהרן כאן רומז כפרת עון אביהם שבזה הושלם להיות ראוי להאמור בענין כמו שפירשתי. ובזה נתן הכתוב טעם למה לא צוה ה' את הדבר הזה עד הנה, כי מקודם לא היה מוכשר אהרן לזה,.."( אור החיים)
אלו ואלו דברי א-לוהים חיים, המעשה של נדב ואביהו חשף מחד את הסכנה להכנס לקודש פנימה, ומאידך הם פרצו דרך ובזכותם יכולים הכהנים הגדולים להכנס פנימה מבלי למות על פי התנאים שקבעה התורה. יש כאן תורה גדולה את העבודה המיוחדת הזו צריכים לעשות אוהבי השם ואוהבי ישראל גדולים. דווקא בגלל זה הכניסה הזו מסוכנת להם, והם צריכים להקפיד על דינים שונים ותזמון מיוחד- יום הכיפורים כדי להצליח במשימה. שנזכה לראות בקרוב בבנין אריאל ובתשועת ישראל בעזרת האל.
053-525-3443 |
מייל: serge.fogiel@gmail.com |
פוגל סרז' |